השתקפות אוכלוסיית המדינה והחברה הישראלית בספרות הילדים העברית לגיל הרך.

ד"ר שמעונה פוגל                                  עריכה: יהלי פוגל

למן ראשית ההתיישבות היהודית המודרנית בארץ-ישראל הופכת החברה הישראלית לחברת מהגרים–מתיישבים שחיים בצד ערביי הארץ תושבי המקום והאזור. בנוסף לכך, חוללו גלי העלייה, שהגיעו לארץ לאחר קום המדינה, תמורות דמוגרפיות מהותיות, וכן נאלצו להתמודד עם קשיי קליטה בניסיון להשתלב בחברה הישראלית[1].

במדינת ישראל חיים אזרחים שמשתייכים לקבוצות אתניות שונות: יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים וארמנים, אזרחים שמשתייכים לקבוצות דתיות שונות: יהודים חילונים, יהודים מסורתיים, יהודים דתיים –לאומיים, יהודים חרדים, ערבים-מוסלמים(חילונים ודתיים), ערבים-נוצרים, דרוזים ושומרונים ואזרחים בעלי זהות לאומית שונה: יהודית, ערבית-פלסטינית ודרוזית[2].

היהודים החיים היום בישראל הגיעו מכל קצווי תבל. אך נוהגים לחלק את העם היהודי בחלוקה עדתית רחבה וכוללת יותר: האשכנזים – יוצאי אירופה-אמריקה, המזרחים – יוצאי צפון אפריקה-אסיה ויוצאי אתיופיה.

מטבע הדברים מדובר בחברה רבת-פנים ורבת ניגודים שמשלימים אלה את אלה, שנאבקת על עיצוב דיוקנה המשתנה.

1. הנחות יסוד ונושא המאמר

ספרות הילדים עוסקת בחיי הילדים ובסביבתם החברתית, והיא מעצבת דרכי חשיבה ותפיסות עולם[3]. בחרתי לעסוק בבדיקת הנושא בספרות הילדים לגיל הרך, כי בגילאים הללו מתעצבים: עולמו הרגשי, תפיסת העולם הקוגניטיבית והחברתית ונפשו של הילד.

במאמר זה אבדוק האם בספרות-הילדים העברית לגיל הרך מוצג קולקטיב ישראלי אחיד (המושפע ממדיניות כור ההיתוך), או שמשתקפת עמדה פלורליסטית המציגה זהות רב-תרבותית ורבת פנים? האם קיים ייצוג של הקבוצות האתניות, הדתיות, העדתיות והמעמדות החברתיים השונים וכיצד בא ייצוג זה לידי ביטוי?

כמו-כן, ברצוני לבדוק מגמות ושינויים שהתרחשו במהלך השנים. לפיכך, ברצוני להשוות את ההתייחסות לנושא השתקפות אוכלוסיית המדינה ותרבותה בשלוש תקופות שונות החל משנות העשרים ועד ימינו.

תקופה א' (דור 1): יצירות שיצאו לאור החל משנת 1920 – 1959

תקופה ב' (דור 2): יצירות שיצאו לאור החל משנת 1960 – 1980

תקופה ג' (דור 3): יצירות שיצאו לאור החל משנת 1981 – 2010

באמצעות ההשוואה הדיאכרונית ניתן ללמוד מהם השינויים שחלו, אם בכלל, בהצגת החברה הישראלית.

2. הגדרת הקורפוס

נבדקו יצירות קנוניות לגיל הרך, שמופיעות בהן דמויות אנושיות[4], שנמצאו ברשימת רבי-המכר בישראל וברשימת הספרים הפופולאריים בתחרות: "מה הסיפור שלך" שנערכה ע"י מעריב ובנק הפועלים, ויצירות שיצאו להן יותר מעשר מהדורות ונמצאות עד היום בחנויות הספרים. סך הכול 36 יצירות.

ההנחה היא שמצוי יחס ישר בין מידת הפופולאריות של יצירה ובין השפעתה, בעיקר הסמויה, על קהל רחב של קוראים. הורים שקראו בילדותם את הספרים הללו, קוראים אותם לילדיהם, ותפיסת העולם המצויה בהם מונחלת לדורות הבאים.

3. ההתייחסות לקבוצות אתניות

בתקופת היישוב, בתקופת השואה, היו בארץ חצי מיליון יהודים לעומת 1.3 מיליון ערבים. היהודים היו מיעוט (28%) מול הרוב הערבי (72%). עם קום המדינה ב – 1948 היוו היהודים 82% מהאוכלוסייה.[5]

כיום – 75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים, 20.7% הם ערבים (מוסלמים ונוצרים) 1.7% הם דרוזים וכן קיים מיעוט צ'רקסי, ארמני ושומרוני. כרבע מאוכלוסיית המדינה משתייך למיעוטים[6].

ברצוני לבדוק אם קימת התייחסות ביצירות שנבדקו לקבוצות האתניות השונות החיות בישראל, והאם חל שינויי מהדור הראשון עד לדור השלישי.

נבדקו 3 קריטריונים: שמות הדמויות, לבוש ומאכלים

          א. שמות הדמויות

שמות הגיבורים והדמויות מעגנים את היצירה לזמן ולמקום ומאפשרים לנמען-ילד להזדהות ולהרגיש שייך לחברה ולתרבותה[7]. ברצוני לבדוק אם שמות שמאפיינים את קבוצות המיעוטים הודרו מהיצירות, ויצרו בעיית זהות כפולה לנמען בן-המיעוטים שקורא אותן.

דור ראשון

שמות הדמויות – השמות של הדמויות המופיעים ביצירות הם של יהודים ציוניים בתקופת הישוב, למעט ביאליק שאצלו ניתן למצוא גם שמות גלותיים (פסי): יוסי, משה[8], דן, פנינה, תרצה, יוכבד, יצחק, מרים, גד ורות[9], טל, אילנה, בתיה, יוספה, דרור, אפרים[10], דני, נורית, רותי, זהבה, הדסה, גדעון, אלישבע, מירה[11] רפי, יעל, תרזה, אורי, שלומית, רינה, גדעון[12] גדי ושמוליק[13].

השמות כמפתח לפרשנות – חיים נחמן ביאליק: "שתי בנות"[14]: צילי וגילי. השמות הללו נקשרים למהות הדמויות (הצל שלי מול השמחה שלי) ולפרשנות השיר.[15] לוין קיפניס "אליעזר והגזר"[16]: אליעזר, אלישבע, אביגיל שלושתם נקשרים למוטיב העזרה[17]. לאה גולדברג "המפוזר מכפר אז"ר"[18]: הכינוי של הדמות מבטא את מהותה כדמות קומית שהנמען לועג לה מתוך שמחה לאיד ואינו מזדהה עמה. מרים ילן שטקליס: "יש אחות לגור"[19]: גור – שם יוצא דופן בתקופה שהשיר נכתב. השם נקשר למהות הדמות. הגיבור בעצמו עוד גור, אך נולדה לו אחות ומצופה ממנו לשמור עליה. גולדברג לאה: "איה פלוטו"[20] גדי. שם הילד גדי משמש כלשון נופל על לשון עם שם הקיבוץ בו מתרחשת העלילה: מגידו.

אין שמות לדמויות וכל קורא יכול להזדהות אתן – ברוב השירים של ביאליק[21] אין שמות לגיבורים או לדמויות, וכן ביצירות של פניה[22] וברוב המכריע של שיריה הגיבור הוא הקולקטיב (אנחנו/כולנו). גם ברוב השירים ב"צריף קטן"[23] אין שמות לדמויות.

באף אחת מהיצירות לא מופיע שם של בן מיעוטים או של בת-מיעוטים.

דור שני

השמות של דמויות הילדים המופיעות ביצירות הם של ישראלים-צברים-יהודים בתקופתם: חנן, דן, יעל, רות, גילה, יואש, טל[24]. ענת, נמרוד, גל, אורית, עידית, שאול וסער[25]. יעל, יוסי, נעמה, אודי, ענת, שאולי, דן, שירי, גיל, גל, גד, מירי, אריה, מיכל, שי, ורד, צבי[26]. ענת, גיורא, גלית, רוני[27]. אלי, אדר[28]. רותי, אורי, רון[29]. אופיר, לירון, יהב, צור, אלית ושחף[30]. במקביל מתאימים שמות המבוגרים המופיעים ביצירות לשמות של הדור הראשון: יוכבד, מיכאל, רחל, משה, אברם, גדעון, אריה, יונתן, דוד, רות, נורית[31]. הדוד יעקב, הרצל האופה וסבתא יוכבד[32]. דוד אפרים, שולה הגננת, הדודה מרים ושושנה[33].

בנוסף שני שמות יוצאי דופן[34]: ניסים – שם מזרחי ו: ענולה- מתאים לשמות מקוריים של התקופה.

השמות כמפתח לפרשנות – ע. הלל[35]: דודי שמחה. שם הדובר-ילד אינו ידוע וכן שמות כל הדמויות המופיעות ביצירה, למעט הדוד שמחה, המבוגר שאינו גדל ומעדיף להישאר ילד. שמחה, כשמו כן הוא, מכניס גיוון ושמחה לחיים השגרתיים. מרים רות[36]: סיגלית- שמה נקשר לבלון הסגול שלה, ואלון – שמו נקשר לחוזק ולמנהיגות. מרים רות[37]: צפריר ושחר. השמות הללו נקשרים לבוקר ולמזג האוויר. היצירה עוסקת במזג אויר סוער, בגשם ובבוץ וביכולת של הפעוט להתמודד עמם. יהונתן גפן[38]: שירה. השם מבטא את המהות; ילדה שמשרה שמחה וגם נקשרת לאמנות. יורם טהרלב[39]: שמות הילדים הם כשמות נביאי ישראל והמשפחה גרה ברחוב הנביאים: ירמיהו, ישעיהו, יחזקאל, אלישע, אליהו ודבורה. היצירה היא יצירה הומוריסטית,  והבחירה בשמות לילדים הוונדליסטים, הקרויים בשמות ענקי הרוח של היהדות, מגבירה את הפער בין הקדושה לחילון.

אין שמות לדמויות וכל קורא יכול להזדהות אתן – ביצירה של חנה הורן[40]: "הלו, הלו אבא" וביצירה של תרצה אתר[41]: "האריה שאהב תות" ובחלק ניכר מהשירים של הכבש הששה-עשר[42] אין שמות לגיבורים ולדמויות וכל נמען יכול להזדהות עמם.

גם בדור השני באף אחת מהיצירות לא מופיע שם של בן מיעוטים או של בת-מיעוטים, והשמות המופיעים ביצירות מייצגים את החברה היהודית-ישראלית-הצברית.

דור שלישי

השמות של דמויות הילדים המופיעות ביצירות הם של ישראלים- צברים-יהודים בתקופתם: לימור[43], איתמר[44], אורי, מיכאל, דן, תמר, לירן, מיכל, עידו, יואב, נמרוד[45], תמי ומירי (השמות במקור: תמר ומרים). כמו כן לגיבורה שמות חיבה נוספים: קופונת, אפרוח, מישמיש, קסם, תמוש, ממוש[46], רות, יונתן, מיכל, ניר, מאירה, שלומית, כפיר ושירה[47].

ובמקביל, מתאימים שמות המבוגרים המופיעים ביצירה לשמות של הדור הקודם: רפי, סבתא בתיה, רינה הדיילת[48].

השמות כמפתח לפרשנות – אורה איל[49]: חנה בננה – כינוי גנאי לגיבורה, שלמעשה היא אנטי-גיבור שמתמודד בלילה עם מפלצות שהיא יצרה בעצמה. מאיר שלו[50]: אפרים. זו אחת הדוגמאות ל"בושות" שהאב עושה לילד, שקרא לבנו בשם "הנורא" אפרים. וכן ביצירה "הכינה נחמה[51]" הגיבורה נחמה מביאה נחמה לאיש הקרח. מיריק שניר[52]: מרים – השם שלה מכיל את הים, שהיא עורכת מסע לגילויו, והיצירה היא מסע לגילוי עצמי. נירה הראל: "את זה"[53] –שם הגיבור נועם יוצר ציפייה לילד נעים ורגוע. אך במשך כל האפיזודות נועם אינו מרוצה ,בוכה, מתייפח וצורח. עד שהאב מבין, שהילד רוצה וזקוק לחיבוק ולמגע ולא לשפע צעצועים וממתקים. מרים רות[54]: "יובל המבולבל" – לשון נופל על לשון. (שם הסבתא המושיעה אותו הוא חנה שמתאים לדור הראשון). מאיר שלו "רוני ונומי והדוב יעקב": היינו מצפים ל: רוני ונעמי והדוד יעקב, אך שלו מהתל בציפייה שלנו ומחקה את שפת הדיבור וקורא לה: נומי, והגיבור הוא דוב ולא דוד.

ברוב מכריע של היצירות בדור השלישי יש שמות לגיבורים ולדמויות המופיעים בהן, למעט בספרה של שלומית כהן אסיף "נשיקה בכיס" שב – 19 שירים מתוך 26 לא ניתנו שמות לדמויות.

גם בדור השלישי באף אחת מהיצירות לא מופיע שם של בן מיעוטים או של בת-מיעוטים, והשמות המופיעים ביצירות מייצגים את החברה היהודית-ישראלית-הצברית.

סיכום – בכל היצירות שנבדקו לא מופיע שם של בן מיעוטים או של בת-מיעוטים.

מעניין לציין שבדור הראשון כבמחצית מהיצירות אין שמות לדמויות והגיבור בהן הוא הקולקטיב המתאים לתפיסת "כור ההיתוך". לעומת זאת, בדור השני והשלישי ברוב מכריע של היצירות מצויים שמות ובמגוון רחב, במקביל לאוריינטציה המעמידה את האינדיבידואליות במרכז.

          ב.לבוש הדמויות

לקבוצות אתניות שונות יש מאפייני לבוש שונים, וכך יכול פריט לבוש אחד לייצג את הקבוצה, בבחינת "הלבוש עושה את האדם".

דור ראשון

בחלק גדול של היצירות לבושים הילדים בחולצות קצרות, מכנסיים קצרים נעולים בסנדלים תנכיות או שהם יחפים[55]. יחד עם זאת הלבוש משתנה בהתאם למציאות המתוארת ביצירה: בשיר: "לכבוד חנוכה"[56] בגלל הקשר לחגים ולמסורת מאוירות הדמויות בדמות יהודים גלותיים, האם חובשת מטפחת לראשה, הילד חובש כיפה, כי מברכים על נרות חנוכה, לאב יש זקן ומניחים את הנרות על סיפי החלונות. בשיר "פרש"[57] מאויר הילד כבדואי עם כפייה ועביה, כאילו הוא שומר עברי בן העלייה השנייה. ביצירה "איה פלוטו"[58] כיוון שגדי נכנס לרפת בעונת החורף הוא נועל נעליים גבוהות, לובש אוברול ארוך וחולצה ארוכה. יוצא דופן הוא הלבוש ביצירה "ויהי ערב"[59] בו לבושה הגיבורה בחצאית פליסה וחולצה לבנה עם שרוולים תפוחים קצרים וסרטים אדומים בצמותיה. לבוש זה אינו מתאים לכניסה ללול תרנגולות, והוא מתאים יותר לילדה אירופית ולא לילדה ישראלית[60].

הדור השני

ברוב היצירות לבושים הילדים כמו "צברים" בלבוש משוחרר במכנסיים קצרים וחולצות קצרות, נועלים סנדלים תנכיות או שהם הולכים יחפים. ההליכה ברגליים יחפות אינה מייצגת עוני, אלא שחרור וקירבה לטבע. לעומתם לבושים המבוגרים כבורגנים מטופחים[61]. (ראה נספח מס. 1)

רוב מכריע של הלבוש בדור השני מאפיין את החברה הישראלית-יהודית-הצברית.

הדור השלישי

הלבוש בדור זה מאד מגוון וצבעוני. מצד אחד מצוי לבוש נוח, משוחרר ומתאים למשחק, ומצד שני מצוי לבוש אופנתי ומהודר. (ראה נספח מס. 1)

סיכום – הלבוש ברוב היצירות מייצג את החברה הישראלית-יהודית-צברית. בדרך-כלל מדובר בלבוש נוח ומשוחרר שמתאים למשחק: חולצות קצרות, מכנסיים קצרים, סנדלים תנכיות, או ג'ינסים וטרנינגים. במקרים מעטים מצוי לבוש חגיגי ומהודר.

אך אין ייצוג בלבוש למיעוט הערבי שחי בארץ (בוודאי לא לערביי ישראל שחיים בכפרים) למעט שני מקרים: הפרש מאויר כערבי עם כפייה ועביה, שמזכיר את השומר העברי, ואליהו הנביא בחלומו של הילד לובש גלבייה .

להלן תמונה של לבוש של צברים בדור הראשון:

ולעומתה תמונה של לבוש של ילדים ערבים בדור הראשון:

מול איור של לבוש בדור הראשון של אילזה קנטור לספר: "בוא אלי פרפר נחמד":

 

 

 

ואיור של לבוש בדור השני של יוסי אבולעפייה לספר: "הכינה נחמה":

 

 

ואיור של לבוש בספר אלקטרוני אסלמי בדור השלישי:

          ג. מאכלים

הדור הראשון

בשירת ביאליק לילדים מצויים מאכלים רבים והרבה מאד ירקות שמאפיינים את המעמד הבינוני בחברה היהודית באירופה ובארץ: סולת, בשר, דגים, פירות, דובדבן, סוכריה, דייסה בחלב, תפוח, ביצה, פת לחם, אגוזים, שקדים, צימוקים, תמרים וחרובים, ממתקים, לביבה חמה ומתוקה, כרוב, כרובית, אבטיח, דלעת, תירס, גרעיני חמנייה, צנון, מלפפון, סלק עגבנייה גזר, לפת, שום, בצל, בולבוסים ואפון.

ברוב היצירות בדור הראשון מוזכרים מאכלים בסיסיים , שנחשבו למזינים ובריאים ולא מציגים גיוון רב: סלט גזר, דייסה, בננה, חלב, גבינה, פת לחם, ביצה, צנוניות, עגבניות, תפוח, תותים, עוגה עם צימוקים. יתכן וחוסר הגיוון מייצג את המצב הכלכלי בארץ ואת תקופת הצנע. לאה גולדברג אינה מרבה להשתמש במאכלים אך המאכלים שמופיעים מייצגים את המעמד הבינוני: שמנת, דג, בשר, קצפת, ארנבות משוקולד, ריבה גלידה ודבש.

הדור השני

בדור השני מופיע ביצירות שפע של מאכלים וממתקים שמבטא את השיפור הכלכלי שחל במדינה. החל בסוכריה על מקל, תה עם חלב, אבטיח, תפוחי אדמה, לחם בחמאה, ביצה קלה, כוס חלב חם, סלט ירקות עשיר, שוקולד, חביתה, דייסה, קציצה, מרק, צנון וצנונית, תרד, חזרת, ענבים, שזיפים ותירס חם[62].לחמניות, עוגה, סנדוויץ', בשר, חרדל, ארטיק, ריבת שזיפים, ריבת חבושים, מרק עדשים, עוגות, בטנים, חלה, עוגות קרם, ביצה קשה, ביצה רכה, חביתה וביציה, לפתן וקפה[63], וכן עוגיות, יין, כרפס, מסטיק ותפוח[64]. תות שדה, בשר, גבינה צהובה, גבינה לבנה, קקאו, אורז, פטל, שזיפים, צ'יפס, קבב, ומיץ ממותק[65], מלפפונים חמוצים, מסטיק, תפוחי אדמה[66] שוקולד אגוזים, עוגת גבינה, ארטיק, בצל קולרבי אפונה, פטרוזיליה, אשכולית, ארטישוק, כרובית[67] וכן בנוסף: תפוח-זהב, שוקולד, ופלים, פירות וגלידה[68].

הדור השלישי

בדור השלישי מופיעים, בצד שפע המאכלים, מאכלי גורמה, תבלינים וקינוחים, שאינם נחשבים למאכלי ילדים במובהק: קפה, מיץ אשכוליות, שטרודל, טורטונים מסוכרים, בקלווה ריחנית, עוגת שמרים, עוגת מרציפן, עוגת שוקולד עם תותים וקרם ושושן מסוכר[69]. מיונז, חומוס, בירה, שמן-זית, יין לבן, שום, עלי דפנה, אגוז מוסקט, בזיליקום, גבינות קשות משובחות[70].מקלות מלוחים, אלף סוכריות, חבילת ממתקים, גלידה, תפוח, בננה, עוגה וכן: עוף, דגים, פירות וסלט ירקות[71]. שוקו, וכריך, לחמנייה וכן: פיתה, קקאו, מרק עוף, תה, חלב, מיץ ממותק, דבש, חרדל, ביצים קשות, קוקטיילים ואלכוהול.

מעניין לציין שהמאכל הלאומי של הילדים בישראל בדור השני והשלישי: שניצל או המבורגר והחטיף במבה אינם מופיעים.

סיכום – למרות שהמטבח הישראלי הושפע מאד מהמטבח הערבי המגוון, בעיקר בדור השני והשלישי, ביצירות של הקורפוס השפעה זו אינה ניכרת. בדור הראשון מאכלים שמייצגים את המיעוטים בישראל אינם מופיעים כלל, בדור השני, להוציא מאכל אחד: קבב, המאכלים הללו אינם מופיעים, ואילו בדור השלישי רק אצל מאיר שלו מופיעים החומוס, הפיתה והבקלווה. (שהחברה הישראלית ניכסה אותם לעצמה).

4. ההתייחסות לקבוצות דתיות שחיות בישראל

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2012, התפלגות אזרחי ישראל לפי דת היא[72]:

בקבוצת אזרחי ישראל היהודים – 43% חילונים, 38% מסורתיים, 10% דתיים-לאומים ו 9% חרדים.

בקבוצת אזרחי ישראל הערבים – 83% מוסלמים, 9% נוצרים ו 8% דרוזים.

ברצוני לבדוק אם קימת התייחסות ביצירות שנבדקו לקבוצות הדתיות השונות החיות בישראל, והאם חל שינויי מהדור הראשון עד לדור השלישי.

נבדקו 5 קריטריונים: חברה מעורבת, הווי חיים דתי-לאומי או חרדי, אזכור: האל, המלאכים ואליהו הנביא, מבני תפילה כגון: בית כנסת, מסגד, כנסייה ולבוש.

          א. חברה מעורבת

ההלכה היהודית לדורותיה פוסקת שיש לקיים הפרדה מוחלטת בין בנים ובנות הן בלימוד, הן בישיבה נפרדת, הן במשחק, הן בשירה, הן בטיול והן בלינה והחברה החרדית נוהגת כך עד ימינו.  (לעומתה עמדת הציונות הדתית דגלה[73] ביחס שוויוני ומכובד כלפי האישה ועידוד קיומה של חברה מעורבת שאינה חורגת מגבולות הצניעות[74]).

הדור הראשון

בדור הראשון מצוי ביצירות שפע של פעילויות חברתיות לילדים, בעיקר מחוץ לבית, וברובן המכריע הן מעורבות. הגן והפעוטון מעורבים. בנים ובנות משחקים יחד בגינה, בחצר או בבית, הולכים יחד לגנון, הולכים יחד לטיל לדיר, ישנים יחד בחדר הלינה המשותפת, מנגנים יחד, רוקדים במעגל יד ביד, נכנסים יחד ערומים לבריכה, נוסעים בעגלה צמודים זה לזה. (ראה נספח מס. 2)

הדור השני

גם בדור השני מוצגת חברה מעורבת הן במוסדות החינוך והן במשחקי הילדים. הילדים מטיילים ביחד, משחקים בבית, הבנים מאוהבים בבנות, ויש זוגות ביניהם.

(ראה נספח מס. 2)

הדור השלישי

גם בדור השלישי מוצגת חברה מעורבת הן במוסדות החינוך והן במשחקי הילדים. בן ובת מטילים ביחד בשדה, שוחים בבריכה מעורבת, לומדים בגן מעורב, נפגשים בשלולית או בבריכה, הולכים יד ביד, מתנשקים ונמצאים במשולשים רומנטיים, המבוגרים יושבים בבר באווירת הוללות. (ראה נספח מס. 2)

          ב. הווי חיים דתי

מיעוט לא מבוטל של אזרחי ישראל נקשר להווי חיים דתי, ואם לוקחים בחשבון את קבוצת המסורתיים, יותר ממחצית מאזרחי המדינה (כולל מוסלמים, נוצרים ודרוזים) נקשרים ברמה מסוימת  להווי חיים זה.

האם הווי חיים דתי משתקף ביצירות בקורפוס, והאם חלו שינויים מהדור הראשון לשלישי?

הדור הראשון

ביאליק הוא יוצא דופן בעניין זה. בשיריו ניתן למצוא שפע של מנהגים ומצוות: תפילת ערב-שבת, ארוחת שבת, זמירות לשבת, ברכת-המזון, לימוד תורה והלכה, המטרה להיות יהודי כשר ותמים, להיות רב, הדלקת נרות שבת ושלוש סעודות, 4 מינים בסוכה, הדלקת נרות חנוכה, לביבה חמה ומתוקה, משחק בסביבון (בשפתו – כרכר) ומעות חנוכה. שבת "שירה", ברכת הגומל וברכת המזון במזומן. (ראה נספח מס. 3)

בשאר יצירות הקורפוס אין התייחסות לא למנהגים, לא למצוות ולא לחגים.  

          ג. אזכור שם האל, המלאכים, ואליהו הנביא

הדור הראשון

ביאליק מתייחס הן לאל, הן למלאכים והן לאליהו הנביא. כאשר השבת יורדת יורדים עמה מלאכי השלום[75], כבוד אלוהים מופיע בקשת[76], אליהו הנביא מתגלה לנער ביער, והוא מחזיר את הילד האובד לביתו[77]. הציפורים ביער מתפללות לישועת האל[78], האם מבקשת שמלאך טוב יפרוש כנפיו על בנה[79], והילד מבקש מאליהו הנביא כסף רב מלוא הצרור[80].

גם מרים שטקליס מתייחסת למלאכים בשיר אחד: " מלאכים כבר מכניסים / לשמים פנסים"[81]

דור שני

ביצירתו של יהונתן גפן קימת התייחסות הן לאלוהים, שנמצא בשמים ולא ניתן לראותו, שהילדים מבקשים ממנו ומאליהו הנביא בקשות, או ששוללים את קיומו.

"שירים שענת אוהבת במיוחד" – נמרוד אוהב להגיד שאלוהים זה מין דבר שאתה לא יכול אף פעם אף פעם לראות, וענת מבקשת מאלוהים בערב, לפני השינה: תעשה… תעשה… תעשה וגו'.[82]

"הכוכבים הם הילדים של הירח" – הילד הכי קטן בכיתה בוכה בלילה ומבקש מאלוהים: תעשה שלא יסתירו לי, ובליל הסדר הוא רואה את אליהו הנביא.[83]

"הכבש הששה-עשר" – הילדים מתווכחים ביניהם אם אלוהים קיים: גיורא אומר שאלוהים בשמים, והגיבור טוען שהוא ענן.

בשאר היצירות בדור הראשון והשני אין אזכור של האל, המלאכים ואליהו הנביא.

הדור השלישי

בדור השלישי אין אזכור של האל, המלאכים ואליהו הנביא.

          ד. מקומות קדושים

הדור הראשון

בשירת ביאליק מוזכר בית הכנסת מספר פעמים, אבא הלך לבית הכנסת, והנער מברך ברכת הגומל בבית הכנסת. כמו-כן מוזכר בית המדרש: הילד מבקש מאליהו הנביא כסף, כדי לבנות את בית המדרש "לתפילה טהורה ולתלמוד תורה".[84]

הדור השני

גפן מתייחס לכותל בירושלים ולבית המקדש. הגיבור היה רוצה לגור בירושלים, שם היה בונה את בית המקדש במקום בו נמצא הכותל, כדי שיוכל לבקש שאמו שמתה תחזור.[85]

סיכום – למעט ביצירות שלעיל בשאר היצירות בקורפוס אין אזכור של האל, המלאכים ואליהו הנביא, אין אזכור של המקומות הקדושים ליהדות וקל וחומר שאין אזכור של המסגדים והכנסיות שנמצאים לרוב בנוף הישראלי.

          ה.סממנים דתיים בלבוש

הדור הראשון

ברוב מכריע של היצירות לבושים הילדים בלבוש קצר, חופשי ונוח שמייצג את החברה החילונית בישראל. אך גם בעניין זה ביאליק הוא יוצא דופן ובמספר מקרים מאוירים הילדים והמבוגרים כאנשים דתיים.

בשיר "לכבוד חנוכה" הבן חובש כיפה, האם מכסה את ראשה במטפחת, והאב מאויר כאדם חרדי בעל זקן. ביצירה "הנער ביער" מאוירים הן ההורים והן הילד כחרדים כולל הפאות. ובשיר "מעבר לים" מאוירים האנשים המתגוררים באיי הזהב כיהודים מתקופת התנ"ך.[86]

הדור השני

ביצירות הקורפוס אין אזכור של סממנים דתיים בלבוש.

הדור השלישי

ברוב מכריע של היצירות לבושים הילדים בלבוש קצר, חופשי ונוח שמייצג את החברה החילונית בישראל, אך ב"כינה נחמה" בעלייה למטוס מצוי גם אדם חרדי, ובאסיפת הבחירות נמצא אדם שחובש כיפה סרוגה.

סיכום – ברוב המכריע של היצירות בקורפוס מוצגת חברה מעורבת של בנים ובנות, אין בהן התייחסות להווי החיים הדתי-לאומי או החרדי, אין בהן ייצוג של סממני לבוש דתיים, ואין התייחסות לבתי-כנסת, למסגדים ולכנסיות. ביאליק יוצא דופן בעניין זה, ואזכור האלוהים, המלאכים ואליהו הנביא מצוי במיעוט שולי של היצירות.

5. ההתייחסות לעדות השונות בחברה היהודית

רוב יהודי ארץ ישראל בתקופה העות'מנית היו מזרחיים. מאידך, ערב הקמת המדינה היו רובם אשכנזים . עם הכרזת העצמאות החל זרם של הגירת יהודים ממדינות שונות, הן ארצות אירופה-אמריקה והן ממדינות ערביות ומוסלמיות לישראל. בהמשך הגיעו לישראל גם בני קהילות אחרות, כולל יהודי אתיופיה, יהודי ברית המועצות וכן בני מנשה . לפני העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים היוו יוצאי אפריקה-אסיה 70 אחוז מכלל היהודים הישראלים. אך נכון לשנת 2012 ארץ המוצא הגדולה ביותר בארץ היא ישראל (41%), יוצאי אירופה אמריקה מהווים 33%, ויוצאי אפריקה אסיה 26%. (מתוכם מהווה קהילת יהודי אתיופיה כ – 2%).

בישראל כיום ישנם מאות אלפים ממוצא ספרדי-אשכנזי מעורב כתוצאה מנישואים בין-עדתיים. כמחצית מאוכלוסיית המדינה אינה אשכנזית[87].

ברצוני לבדוק האם המהפכים הללו באים לידי ביטוי ביצירות הקורפוס? והאם קיימת בהן התייחסות לאשכנזים, למזרחיים (יוצאי ארצות האסלאם) ולשחורי העור?

נבדקו 3 קריטריונים: חזות עדתית, לבוש ומאכלים

          א. חזות אשכנזית, חזות מזרחית וחזות של שחורי עור

ברוב המכריע של היצירות, בעיקר באיורים, יש לילדים ולמבוגרים חזות אשכנזית. הם בהירי עור, לחלקם שיער בלונדיני או ג'ינג'י ועיניים כחולות ולחלקם שער חום ועיניים חומות או שחורות.

בדור הראשון והשני רק באיור אחד מופיעות דמויות בעלות חזות מזרחית.

בדור השני והשלישי קים ייצוג חלקי לדמויות שאין להן חזות אופיינית מובהקת.

יוצאת דופן היא היצירה "הכינה נחמה" בה מופיעות דמויות מעדות שונות בעלי חזות אשכנזית, מזרחית ומעורבת. (ראה נספח מס. 4)

יש לציין שבקרב בני האדם בכל העולם שיער אדמוני הוא נדיר ומאפיין פחות מ – 1% מהאוכלוסייה, אך ביצירות הקורפוס יש להם נוכחות רבה.

          ב. ההתייחסות ללבוש

הלבוש יכול לייצג את ארץ המוצא של האדם, את הקודים החברתיים והתרבותיים שלו ואת המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחה. הלבוש יכול ליצור קרבה, ויכול ליצור ריחוק.  בדור הראשון, בגין גלי העלייה ההמוניים מארצות האסלאם, הלבוש הוא מאפיין בולט שמבדיל בין העדות.

להלן תמונה של ילדים במעברה בראשית שנות החמישים[88]

 

 

 

ולעומתה תמונה של ילדי גן במושב צור משה[89]

 

בתמונה של ילדי המושב הלבוש מאפיין את החברה הישראלית-יהודית-הצברית. הלבוש נוח ומשוחרר שמתאים למשחק, החולצות קצרות וכן המכנסיים והחצאיות קצרים, חלק מהילדים נעולים בסנדלים ללא גרבים ורגליהם וידיהם חשופות. לעומתם בתמונה של ילדי המעברה הלבוש הוא גלותי; הילדים לבושים בכותנת לבנה מעל בגדיהם. החולצות בעלות שרוול ארוך והמכנסיים והשמלות ארוכים, וידיהם ורגליהם אינן חשופות.

בדור השני והשלישי, עם ההשתלבות של ילדי העולים במוסדות החינוך הישראליים, טושטשו מאפייני הלבוש והוא כבר אינו היבט שמבדיל בין העדות (וההיבט הבולט המבדיל הוא במעמד הסוציו-אקונומי).

בדור הראשון בחלק גדול של היצירות לבושים הילדים בחולצות קצרות, מכנסיים קצרים נעולים בסנדלים תנכיות או שהם יחפים[90].

[91]

באיור שלעיל נראים ילדי הקיבוץ, הן הבנים והן הבנות, בחצר יחפים ולבושים בחולצות ומכנסיים קצרים.

ברוב המכריע של היצירות הלבוש אינו מייצג את העדות השונות של החברה הישראלית. (ראה לעיל עמוד 9 – לבוש הדמויות דור ראשון, ונספח מס. 1 – לבוש).

          ג. ההתייחסות למאכלים

בדור הראשון נצמדו בבתים לאוכל העדתי, מתוך הרגשה שככה הם משמרים את הזהות שלהם[92]. אך העלייה לישראל הפגישה את המטבחים העדתיים השונים ובדור השני חשפה אותם להשפעות הדדיות, ונוצרו בישראל כ – 30 מטבחים אתניים פעילים שמתערבבים זה בזה.

ברצוני לבדוק האם קיימת התייחסות בקורפוס למאכלי העדות, ולשדרוג שחל במטבח הישראלי? והאם המאכלים הפופולריים מופיעים ביצירות?

בדור הראשון

מכל המאכלים הפופולריים מופיעה ביצירות רק הלביבה, אותה תרמה העדה האשכנזית למטבח הישראלי, ואין אזכור למאכלי העדות האחרות. (ראה נספח מס. 5)

בדור השני

למרות שמוזכרים ביצירות מאכלים רבים (כ –87), מכל המאכלים הפופולריים מופיעים  בשלוש יצירות[93]: מרק, סלט ירקות (בשתי יצירות), צ'יפס (ביצירה אחת) וקציצה (בשתי יצירות). המאכלים הללו מאפיינים את המטבח הישראלי ולא את מאכלי עדות המזרח או את המטבח האשכנזי, ואין אזכור לשניצל, לפלאפל, לחומוס ולפיתה, שהם פופולריים מאד אצל ילדים. (ראה נספח מס. 5)

בדור השלישי

ביצירות שנכתבו על ידי נשים[94] מופיעים בעיקר ממתקים כגון: סוכריות, מקלות מלוחים, גלידה, עוגה ושוקו. אך ביצירות שנכתבו על ידי מאיר שלו מופיעים מאכלים רבים (כ – 33), בעיקר מאכלי גורמה כגון: שטרודל, טורטונים מסוכרים, עוגת מרציפן, שושן סוכר, עוגת שוקולד עם קרם ותותים, גבינות משובחות, קוקטיילים ושמן-זית, וכן תבלינים כגון: עלי דפנה, אגוז מוסקט ובזיליקום[95] ובקלווה ריחנית. מכל המאכלים הפופולריים מופיעים בכל היצירות בדור השלישי: סלט ירקות, חומוס, פיתה ומרק עוף. ברוב היצירות לא מוזכרים מאכלים של עדות המזרח למעט ביצירותיו של מאיר שלו שמתייחס ל: פיתה, חומוס ובקלווה, ואין אזכור  לפלאפל, לשניצל לבמבה ולביסלי. (ראה נספח מס. 5)

סיכום – ברוב המכריע של היצירות אין התייחסות למאכלי העדות, ורוב המאכלים הפופולריים אינם מופיעים ביצירות. בדור השני והשלישי מופיעים מקצת מן המאכלים המאפיינים את המטבח הישראלי, אך ההתייחסות למאכלים ביצירות אינה משקפת את המציאות.

סיכום – ההתייחסות לעדות השונות בחברה היהודית

ברוב המכריע של היצירות, בעיקר באיורים, יש לילדים ולמבוגרים חזות אשכנזית. הם בהירי עור ולחלקם שיער ג'ינג'י ובלונדיני, הרבה מעבר לנוכחותם באוכלוסייה. אין התייחסות כלל לשחורי עור, וילדים ומבוגרים בעלי חזות מזרחית הם מיעוט מאד שולי ביצירות. גם לגבי ההתייחסות ללבוש ברוב המכריע של היצירות הלבוש אינו מייצג את העדות השונות  של החברה הישראלית. ובאשר למאכלי העדות, למרות שבמטבח הישראלי נוצר שילוב של מאכלים ממקומות שונים בעולם, והוא הושפע מהמטבחים האתניים הרבים בארץ, ברוב המכריע של היצירות אין התייחסות למאכלי העדות, ורוב המאכלים הפופולריים אינם מופיעים ביצירות.

6. המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחות

בשנות החמישים התגבש המעמד הבינוני סביב קבוצת האשכנזים הוותיקים יוצאי אירופה וצאצאיהם, ומרבית העולים מארצות האסלאם השתייכו למעמד הנמוך[96]. המאיון העליון היווה ומהווה עד היום  1%  בלבד מכלל האוכלוסייה[97].

משנות הששים נדחק האתוס החלוצי לשוליים לטובת גיבוש אתוס לאומי, חילוני והומניסטי והתנועה הקיבוצית איבדה ממעמדה[98].

בשנות השבעים החלו לפעול תהליכי מוביליות שהובילו חלקים של מזרחיים ממעמד הפועלים והמעמד הנמוך מעלה לרבדי המעמד הבינוני[99].

ברצוני לבדוק מהו המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחות בקורפוס, האם קהל-היעד הוא המעמד הבינוני והאם חלו שינויים מהדור הראשון לשלישי?

הדור הראשון

במקביל לאתוס החלוצי ב-3 יצירות מדובר בילדי קיבוץ, וב-2 יצירות מדובר בחקלאים (סה"כ 41% הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה בישראל). בשאר היצירות רוב הגיבורים והדמויות משתייכים למעמד הבינוני: יש להם צעצועים, כלי נגינה והם לבושים בהתאם. כיוון שעבודת-אדמה נחשבה לערך עליון, והקיבוצים  השתייכו לאליטה  המשפיעה הרי שבמרבית היצירות המשפחות משתייכות למעמד הבינוני, והקוראים ילדי המעמד הנמוך אמורים להזדהות עמן. (ראה נספח מס.6)

דור שני

גם בדור השני יש ייצוג לילדי הקיבוצים ולמושב נהלל (סה"כ ב – 4 יצירות  כ 30%). אמנם ניכרת ירידה אך עדיין הוא הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. אך במרבית היצירות משתייכות המשפחות למעמד הבינוני. רוב האבות עובדים במקצועות חופשיים, לילדים יש צעצועים רבים, בחלקם צעצועי יוקרה, המאכלים מאד מגוונים והלבוש בהתאם. (ראה נספח מס. 6)

דור שלישי

בדור השלישי אין ייצוג לילדי הקיבוצים ולמושבים, ובכל היצירות משתייכות המשפחות למעמד הבינוני. ההורים עובדים במקצועות חופשיים, לא מוצגות משפחות מרובות ילדים, הבתים מרווחים, בעלי כלי רכב, טסים לחו"ל, מגוון גדול של צעצועים, הלבוש אופנתי והאוכל מצוי בשפע. (ראה נספח מס.6)

סיכום – בכל היצירות משתייכות המשפחות למעמד הבינוני, או לאליטה החברתית במקרה של ילדי הקיבוץ והמושב.

7. היכן מתרחשת העלילה: במרחב עירוני, או במרחב כפרי, או בפריפריה?

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%,  ו 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב – 77 ערים ו – 15% נוספים בישובים עירוניים אחרים במדינה[100]. במרחבים הכפריים בשנת 1948 כ – 8%  מכלל האוכלוסייה בישראל גרו בקיבוצים ולעומת זאת בשנת 2007 תושבי הקיבוצים היו פחות מ 2% מאוכלוסיית המדינה.[101] אוכלוסיית המושבים קטנה משנות החמישים מ – 5.7% ל – 3.1%.[102]

בימים הראשונים של הציונות זכתה החלוציות להוקרה רבה. רבים מן האבות המייסדים קשרו את גורלם בפריפריה. תנועות הנוער, שבסיסן היה בעיר, חינכו את חבריהן לעזוב אותה ולהרחיק לכפר. למרות היוקרה שהייתה לפריפריה, הרוב הגדול לא ויתר על הנוחות והיתרונות של המרכז. בראשית שנות החמישים החל כרסום ביוקרת הפריפריה בתודעה הלאומית, עם בוא העלייה הגדולה שהופנתה לפריפריה, שהייתה רחוקה ממקורות תעסוקה, ממרכזי התרבות וממוקדי ההשכלה. הפער בין הפריפריה למרכז הלך והתרחב עד ימינו אלה.[103]

ברצוני לבדוק היכן מתרחשת העלילה ביצירות והאם חלו שינויים מהדור הראשון לשלישי?

דור ראשון

ב – 33% של היצירות המרחב שבו מתרחשת העלילה הוא אוניברסלי וכל נמען יכול להזדהות עמן. לגבי שאר היצירות ב 63% מתרחשת העלילה במרחב כפרי וב – 37% במרחב עירוני. הנתונים הללו משקפים את האידיאולוגיה של התנועה הציונית ומנהיגי המדינה, ולא את המציאות בפועל, שבה הרוב המכריע של האוכלוסייה התגורר במרחבים עירוניים. (ראה נספח מס.7)

דור שני

בניגוד לדור הראשון נראה בדור השני שינוי במגמה. רק בכ- 15% מהיצירות המרחב שבו מתרחשת העלילה הוא אוניברסלי, ובשאר היצירות בכ – 55% המרחב הוא עירוני ובכ- 45% המרחב הוא כפרי. יש לציין שבשתי יצירות שבהן הגיבורים מתגוררים במרחב כפרי קימת התייחסות למרחב העירוני (הגיבורים מבקרים בו וחלק ממשפחותיהם גרים בו). כמו-כן קימת התייחסות גם לנסיעות לחו"ל. למרות שינוי המגמה, הנתונים הללו עדיין אינם משקפים את המציאות בפועל. (ראה נספח מס.7)

הדור השלישי

בדור זה מתרחש מהפך במגמה והרוב המכריע של היצירות מתרחש במרחבים עירוניים.  רק בכ –18% מהיצירות המרחב שבו מתרחשת העלילה הוא אוניברסלי, ובשאר היצירות בכ –  89% המרחב הוא עירוני ובכ – 11% המרחב הוא כפרי. בשתי יצירות מצוי מסע בין המרחבים: מהמרחב העירוני עוברים למרחב הכפרי, חוזרים לעירוני ושוב לכפרי ובסוף מגיעים לים או שטסים מהמרחב העירוני לחו"ל. מתוארת מציאות מורכבת בה לא נשארים כל הזמן במרחב אחד והדמויות ניידות. (ראה נספח מס.7)

סיכום – בדור הראשון ברוב היצירות, בניגוד למציאות אך בהתאם לאידיאולוגיה, מתרחשת העלילה במרחב הכפרי בפריפריה. בדור השני, למרות שבמציאות חל מעבר מהשפעה סוציאליסטית להשפעה קפיטליסטית (מהתרבות האמריקאית), בספרות הילדים עדין ניכרת ההשפעה של נורמה זו, ורק כבמחצית מהיצירות מתרחשת העלילה במרחב העירוני. רק בדור השלישי חל מהפך וברוב המכריע של היצירות מתרחשת העלילה במרחב העירוני, במקביל למציאות בפועל.

8. סיכום

בכל יצירות הקורפוס הן הגיבורים והן הדמויות אינם מבני המיעוטים ולא מתואר הווי חיים ערבי באף יצירה. הווי החיים שמשתקף בכל היצירות הוא של החברה הישראלית- צברית-יהודית, או של החברה המערבית. מצב זה בא לידי ביטוי גם בשמות הגיבורים והדמויות, גם בלבוש וגם במאכלים המוזכרים ביצירות (למרות שהמטבח הישראלי הושפע מאד מהמטבח הערבי המגוון, בעיקר בדור השני והשלישי, ביצירות של הקורפוס השפעה זו אינה ניכרת).

גם בהתייחסות לקבוצות הדתיות שחיות בישראל היצירות אינן משקפות את המציאות. ברוב המכריע של היצירות מוצגת חברה מעורבת הן במוסדות החינוך והן במשחקי הילדים. הילדים מטיילים ביחד, משחקים בבית, הבנים מאוהבים בבנות, ויש זוגות ביניהם, והווי החיים המשתקף הוא של החברה החילונית.

ברוב המכריע של היצירות אין אזכור של שם האל, המלאכים ואליהו הנביא, אין התייחסות להווי החיים הדתי-לאומי או החרדי; לא למנהגים, לא למצוות ולא לחגים, אין בהן ייצוג של סממני לבוש דתיים, אין אזכור של המקומות הקדושים ליהדות וקל וחומר שבכל יצירות הקורפוס אין אזכור של המסגדים והכנסיות שנמצאים לרוב בנוף הישראלי.

גם בהתייחסות לעדות השונות בחברה אין היצירות משקפות את המציאות. ברוב המכריע של היצירות, בעיקר באיורים, יש לילדים ולמבוגרים חזות אשכנזית. הם בהירי עור, ולחלקם אף יש שיער בלונדיני או ג'ינג'י ועיניים כחולות. דומה המצב ללבוש המצוי ביצירות שמאפיין את החברה הישראלית-יהודית-צברית-חילונית. באשר למאכלי העדות, למרות שבמטבח הישראלי נוצר שילוב של מאכלים ממקומות שונים בעולם, והוא הושפע מהמטבחים האתניים הרבים בארץ, ברוב המכריע של היצירות אין התייחסות למאכלי העדות, ורוב המאכלים הפופולריים אינם מופיעים ביצירות.

ברוב היצירות משתייכות המשפחות למעמד הבינוני, וגם הבחירה במרחב העירוני או הכפרי ברוב התקופה אינה משקפת את המציאות. בדור הראשון והשני בחלק ניכר מן היצירות מתרחשת העלילה במרחב הכפרי, בהתאם לאידיאולוגיה והקו החינוכי, ורק בדור השלישי, בגין ההשפעה מהתרבות האמריקאית, ברוב המכריע של היצירות מתרחשת העלילה במרחב העירוני בהתאם למציאות.

הגיבור/ה של היצירות הוא הילד/ה הישראלי(צבר)-יהודי-חילוני-אשכנזי, שמשתייך למעמד הבינוני ולאליטה החברתית-תרבותית, והוא/היא מהווים מודל שעמו צריך להזדהות ולהידמות. כמו-כן בכל יצירות הקורפוס אין אזכור של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

הנמען-ילד אמור להזדהות עם הגיבורים. אם הגיבורים אינם משקפים את סביבתו החברתית-תרבותית, יתכן שהוא לא יזדהה עמם, לא יושפע מהיצירה ולא ירגיש מחובר אליה, או שהוא יתבייש ויזלזל במשפחתו ובתרבותו. בשני המקרים נוצרת בעיית זהות מורכבת.

ספרות הילדים העברית הקנונית לגיל הרך נמנעת, ברובה המכריע, מהצגת קונפליקטים ועימותים חברתיים ומתייחסת אל המיעוטים כשקופים שאינם קיימים. דווקא ההעדר מבליט  את עומק הבעיה.

אין בהצגה זו ביקורת כלפי היוצרים/ות. ספרות הילדים העברית הקנונית אינה ספרות מגויסת, והיצירות משקפות את מה שעבר עליהם בילדותם, או את מה שעבר על ילדיהם, את עולמם ואת סביבתם. כפי שכתב יהודה אטלס: "הילד הזה, שמדבר בכל השירים, הוא באמת, באמת אני"[104]

©

כל הזכויות שמורות 2019

ביבליוגרפיה

*אטלס יהודה(2015). והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר

*אינטרנט. מעמד בינוני מזרחי – הפוליטי בחיי היומיום (2017)

*אלמוג עוז ופז דוד (2008). זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסייה הדתית-לאומית. אינטרנט

*אמיתי עינת: "ויהי ערב" הלא-נודע של אילזה קנטור ופניה ברגשטיין. אינטרנט.

*אמסטרדמסקי שאול ותומר אביטל כלכליסט 19.5.13 אינטרנט

*אנציקלופדיה YNET (2009). "פחונים וחלומות" ילדים במעברה בראשית שנות החמישים צילום זולטן קלוגר. אינטרנט.

*הלשכה המרכזית לישראל – אוכלוסייה ודמוגרפיה

*הלמ"ס – הסקר החברתי 2012 פרסום 13

*ויקיפדיה ערך יהדות ישראל – חלוקה עדתית. אינטרנט

*ויקיפדיה ערך ערים בישראל.

*ויקיפדיה ערך קיבוץ.

*יפה נורית עורכת (2008). ששים שנה בראי הסטטיסטיקה – אוכלוסייה ודמוגרפיה 5/2008

*כהן אורי (2005). "האוניברסיטה העברית והריבוד המעמדי-עדתי בעשור הראשון" חברה וכלכלה בישראל מבט היסטורי ועכשווי. אינטרנט.

*סיקרון משה מגמות ותמורות באוכלוסיית ישראל. אינטרנט

*פוגל שמעונה(2004). מגמות לאומיות בעיבודים לעברית לילדים של מעשיות האחים גרים בדור "התחייה".

*פוגל שמעונה (2017). אליעזר והגזר באתר באינטרנט: ספרות ילדים לגיל הרך.

*צחור זאב (2000). יחסי מרכז – פריפריה. אינטרנט

*רות מרים (1969). ספרות לגיל הרך ת"א: אוצר המורה

*שביט-מיטרני. אורטל גן בצור משה. אינטרנט

*שטרקמן רותם ומורן הרפז (2011). הארץ "האם ישראל נהפכה למעצמה קולינרית". אינטרנט.

*שמיר זיוה (1986). שירים ופזמונות גם לילדים "צילי וגילי בסוד השניות" ת"א: פפירוס

*שפירא אניטה (תשנ"ג). "תנועת העבודה והאוניברסיטה העברית" בתוך תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים בעריכת שץ כץ ומ. הד

 

רשימת היצירות בקורפוס:

• דור 1 – יצירות שיצאו לאור עד שנת 1959

ביאליק, חיים-נחמן(1933). שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

ברגשטיין, פניה(1945). בוא אלי פרפר נחמד ת"א: הקיבוץ המאוחד

ברגשטיין, פניה(1949). ויהי ערב ת"א: הקיבוץ המאוחד

ברגשטיין, פניה (1961) עיניים שמחות ת"א: הקיבוץ המאוחד.

גולדברג, לאה (2005)[1943]. המפוזר מכפר אז"ר ת"א: עם עובד

גולדברג, לאה(1981)[1949]. מה עושות האיילות ת"א: ספרית פועלים

גולדברג, לאה(1957). איה פלוטו מרחביה: ספרית פועלים

גולדברג לאה (1959). צריף קטן מרחביה: ספרית פועלים

ילן-שטקליס, מרים(1939). אצו רצו גמדים ת"א: דביר

כוש(1955). שמוליקפוד ת"א: ספרית פועלים

קיפניס, לוין(1989)[1930]. אליעזר והגזר ת"א: ש. זימזון

קיפניס, לוין(1964)[1947]. המטריה הגדולה של אבא ת"א: זימזון בע"מ

 

• דור 2 – יצירות שיצאו לאור משנת 1960 עד שנת 1980

אטלס, יהודה(1977). והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר

אתר, תרצה(1971). האריה שאהב רק תות ת"א: הקיבוץ המאוחד

גפן, יהונתן(1969). שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

גפן, יהונתן(1970). הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

גפן, יהונתן(1974). הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

הורן, חנה(1966). הלו, הלו אבא ת"א: יסוד

ע. הלל(1961). בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

ע. הלל(1964). דודי שמחה ת"א: הקיבוץ המאוחד

טהר-לב, יורם(1979). הדודה שלי מרחוב הנביאים ת"א: עם-עובד

רות, מרים(1974). מעשה בחמישה בלונים ת"א: ספרית פועלים

רות, מרים(1975). מגפיים ת"א: הקיבוץ המאוחד

רות, מרים(1977). הבית של יעל בני-ברק: ספריית פועלים

רות, מרים(1978). תירס חם ת"א: ספרית פועלים

 

• דור 3 – יצירות שיצאו לאור משנת 1981 עד שנת 2010

איל, אורה(1985). בוקר בהיר אחד ת"א: ספרית פועלים

איל, אורה(1988). לילה חשוך אחד ת"א: ספריית פועלים

גרוסמן, דוד(1988). איתמר פוגש ארנב ת"א: עם-עובד

הראל, נירה(1994). תגידי איך קוראים לך ת"א: הקיבוץ המאוחד

הראל, נירה(1997). את זה ת"א: הקיבוץ המאוחד

כהן-אסיף, שלומית(2000). נשיקה בכיס ת"א: לולו

רות מרים (2000). יובל המבולבל ת"א: ספרית פועלים

שלו, מאיר(1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

שלו, מאיר(1990). הכינה נחמה ת"א: עם-עובד

שלו, מאיר(2003). רוני ונומי והדוב יעקב ת"א: עם-עובד

שניר, מיריק(1992). מרים והים ת"א: הקיבוץ המאוחד

 

נספח מס. 1 – לבוש

דור שני

ביצירה "דודי שמחה" לבוש הבן במכנסיים קצרצרים וחולצה ללא שרוולים. הוריו לבושים כבורגנים; האב עונב עניבה ומטפחת בכיס והאם עונדת שרשרת. לעומתם לבוש שמחה כפלמחניק משלומפר עם כובע טמבל. הלבוש של שמחה מבטא את מצבו החברתי כאאוט-סיידר.

ביצירה "מגפיים" למרות שיורד גשם עז בליווי רעמים וברקים לבושים 3 ילדי הקבוצה במכנסיים קצרים ובחולצות טריקו קצרות.

ביצירה "שירים שענת אוהבת המיוחד" בנוסף ללבוש המשוחרר יש לגל חצאית פליסה כחולה קצרה וחולצה עם כפתורים. היא לובשת את הבגדים היפים שלה (בגדי השבת) כיוון שהיא מחליטה להיות טובה יותר. יונתן, הדובר האח של ענת, לבוש במכנסי ג'ינס וחולצת פלנל אדומה – לבוש אופייני לבחורים צברים בתקופה זו. כמו כן מצוי לבוש של חיל צנחן.

יוצא דופן הוא השיר: "ראיתי את אליהו הנביא"[105] בו מופיע לבוש של ערבי (הן בטקסט והן באיור) "הוא לבש זקן לבן…ושמלה גדולה של ערבי".

ביצירה "הכבש הששה-עשר" באיור של יעל ליאור הילדה הכי יפה בגן לבושה בשמלה ונעליים בוורוד פוקסיה + סרטים בשער.

דור שלישי

ב "בוקר בהיר אחד"[106] הבן לובש חולצת טריקו קצרה ונועל נעלי ספורט, שערו ארוך, (יחסית לבן בהשפעת "דור הפרחים) וחובש כובע של גברת, הילדה לבושה במכנס ארוך עם טלאי על הכיס מאחורה וסיכה בשער. הסבתא לבושה כמו אישה גלותית, בעלת תסרוקת גלותית וסינר על השמלה.

ב "לילה חשוך אחד"[107] חנה לבושה במכנסי ג'ינס עם חגורה וחולצה לבנה מנוקדת, סוודר שחור והיא מרכיבה משקפיים.

ב "אבא עושה בושות"[108] לבוש האב במכנסיים קצרים ונועל סנדלים תנכיות גם בחתונה. הילדים לבושים בלבוש נוח וחופשי במכנסיים וחולצות טריקו. האם לבושה בחליפה, מאופרת ונועלת נעלי עקב, אנשים ברחוב לבושים בחליפות, אך גם בבגדי –ים חושפניים.

ב "איתמר פוגש ארנב"[109] לבוש איתמר באוברול אדום או בחולצה אדומה, האם לבושה בחולצה פרחונית ומכנסיים והאב לבוש בחולצה אלגנטית.

ב"כינה נחמה"[110] לבושים הילדים בלבוש חופשי ונוח למשחק בגן. הבנות במכנסים ובחולצות עם שרוול קצר, הבנים לבושים בחולצות טריקו. רינה הדיילת, השר ועוזריו והמראיינים בטלוויזיה  לבושים בחליפות מחויטות. האיש הקרח לבוש במכנסיים קצרים ובגופיה. בנוסף מופיעים חיילים, ביטניק מוזיקאי, חרדי ובעלי כיפה סרוגה. ביצירה זו קיים ייצוג של חלק גדול יותר באוכלוסייה.

ב"מרים והים"[111] הילדים לבושים בלבוש נוח, משוחרר, מגוון וחוצה מגדר. מרים נועלת נעליים אדומות, חולצה קצרה ללא שרוולים ומכנסיים קצרים. היא ג'ינג'ית וחובשת כובע עם פרח שמתאים לאישה ולא לילדה קטנה. בת אחרת לובשת חצאית קצרה וחולצה עם שרוולים קצרים. לאחד הבנים מכנס ארוך וחולצת טריקו קצרה אדומה ולבן אחר מכנסיים קצרים ואפודה.

ב"תגידי איך קוראים לך"[112] לבושה הבת במכנסיים, הגננת ג'ינג'ית לבושה בשמלה מהודרת שאינה מתאימה לעבודה בגן ועונדת שרשרת גדולה ועגילים תואמים לשרשרת. בגדי הילדים וההורים נקשרים למעמד הבינוני.

ב "את זה"[113] נועם הג'ינג'י לבוש באוברול ירוק וחולצה כתומה והולך יחף, והאב לבוש בג'ינס כחול וחולצת טריקו אדומה ונועל נעלי ספורט.

ב"יובל המבולבל"[114] הגיבור ג'ינג'י לבוש במכנסיים סגולים, חולצה כחולה ארוכה (בגין מזג האוויר הקר), נועל נעלי ספורט וחובש כובע עם פונפון צבעוני, מעיל אדום בעל קפוצון. הבנים לבושים בטרנינגים, הבת במכנסיים. לבנות צמות וקוקו.

ב"נשיקה בכיס"[115] לבושים הילדים בבגדים אופנתיים מהודרים. ילדה ג'ינג'ית לבושה בשמלה קצרה, והבן לובש מכנסי ברמודה, ילדה אחרת בשמלת תכלת יפה עם סרט מאחור, מגפיים אופנתיים ומטפחת על הצוואר, או שמלה אופנתית וורודה עם סרט קשירה מקדימה וסרט בשיער ובן אחר לובש מכנסיים וורודים.

ב"רוני ונומי והדב יעקב"[116] נומי הג'ינג'ית, רוני והאם לבושות במכנסיים וחולצה קצרה, האב לובש חליפה ועניבה, לעבודה הולכות הנשים בטרנינגים. מבוגר אחר הולך אף הוא בעניבה, ואחר ללא חולצה ולבוש במכנסיים קצרצרים.

נספח מס. 2 – חברה מעורבת

הדור הראשון

ביאליק: בן ובת מתנדנדים על הנדנדה בחצר באזור כפרי, לעומת זאת הבנים משחקים לבד בתזמורת (כלי הנגינה הם כלי המטבח).[117]

ילן: דן והדסה בגן מעורב[118], דני, נורית וילד אחר משחקים בחצר[119], הגיבורה מחכה למיכאל והוא אינו מגיע.

לוין קיפניס: 3 בנים ו3 בנות הולכים יחד לגנון מתחת למטריה אחת ורוקדים במעגל[120].

פניה: בקבוצת הפעוטון בקיבוץ ישנים הבנות והבנים יחד בחדר הלינה המשותפת, בת ובן הולכים יחד לדיר, חברה מעורבת של קבוצת הילדים נכנסים למכונית של אורחים מחוץ לקיבוץ, גן-הילדים מעורב, הבנות והבנים מנגנים יחד בתזמורת, בנים ובנות בגיל הגן נכנסים ערומים לבריכה, משחקים בקוביות ובונים "בית", רוקדים יחד במעגל, עולים יחד לעגלה שרתומה לסוסה ויושבים צפופים זה בצד זה[121].

גולדברג: הילד הרע גד משחק בחצר עם יוכבד, בן ובת משחקים יחד ורוצים להוריד לעצמם את הירח, לדן כינור ולרות חליל וחבורת הבנים והבנות מזמרת ברחובות העיר, משחקים ב"תופסת" ובבית יחד משקים עציצים ומסדרים בולים[122].

הדור השני

ע. הלל: 9 ילדים – 5 בנים וארבע בנות הולכים יחד בצהלה לגן[123].

גפן: ענת ונמרוד מציירים ביחד על הרצפה[124], וכן היא משחקת עם נמרוד, גל ושאולי.

כיתה א' היא כתה מעורבת, הבנים אוהבים את יעל בעלת הצמות, ויש 4 "זוגות" בכיתה.

והגיבור מאוהב בשתי בנות: בילדה עם הנמשים ובילדה עם הגומות.

תרצה אתר: חמישה ילדים – שלושה בנים ושתי בנות הולכים לטיל ביער[125].

מרים רות: חמישה ילדים – שלושה בנים ושתי בנות הולכים עם הבלונים לטיול[126].

שלושה ילדים- שני בנים ובת יוצאים לשדה לבדם, וכאשר יורד היורה הם שרים לגשם.[127]

יעל פונה לשני הטרקטוריסטים ומבקשת מהם שיתנו לה את הארגז, ויעבירו אותו מהמחסן לדשא ליד ביתה. ששה ילדים – שני בנים וארבע בנות הולכים בתהלוכה. (בהתחלה אופיר מוביל אותם, אך כשמתברר שהוא אינו מוביל אותם ליעד, חל מהפך ושחף מובילה אותם לאכול תירס חם. אופיר מבחינתו הוביל אותם ליהנות מעצם התהלוכה, שחף מבינה את רצונה של הקבוצה ומספקת אותו.

הדור השלישי

אורה איל: ילד הולך לבקר את סבתו, בדרך הוא פוגש את לימור (ילדה שלא הייתה ביניהם היכרות מוקדמת), הוא נותן לה כובע שמצא בדרך ויחד הם הולכים לבקר את סבתא[128].

שלו: הילדים לומדים בגן מעורב, וכן גברים ונשים בבגדי ים חושפניים שוחים בבריכה מעורבת. האב והדוב יושבים בבר בחברה מעורבת של נשים וגברים, ומוצגת אווירת הוללות ואלימות בין הגברים והנשים[129].

מיריק שניר: מרים מגיעה לשלולית ופוגשת בשני בנים ובת בני גילה ומשוחחת אתם, ואחר היא מגיעה לבריכה מעורבת ופוגשת בן ובת.[130]

נירה הראל:  הילדים לומדים בגן מעורב.[131]

רות מרים: גן מעורב של בנים ובנות. באיור מופיעים שלושה בנים ושלוש בנות.[132]

שלומית כהן-אסיף: הגיבור חבר של רות והם הולכים יד ביד, בשיר אחר מתואר משולש רומנטי של ילדים: הגיבורה מאוהבת ביונתן, אחר היא "ברוגז" אתו. יונתן אוהב את מיכל ובסוף שוב אוהב את הגיבורה. בשיר נוסף מנשק ניר את מאירה והיא מנשקת אותו.[133]

נספח מס. 3 – הווי חיים דתי

"לכבוד שבת"[134] – האם יוצאת אל השוק לקנות צרכי שבת, מכינה ארוחה מיוחדת, מנקה את הבית, הילדים מתרחצים, האב יוצא לתפילה ואחר מכבדים את השבת במאכל ובמשתה, בזמירות ובשמחה.

"שבת המלכה"[135] – שבת המלכה יורדת קדושה וברוכה, ואנו מקבלים את פניה בהדלקת נרות, ברננה ותפילה, בשולחן ערוך, בבגדי חמודות, בשלוש סעודות ובמנוחה.

"שיר ערש"[136] – האם מאחל לבנה התינוק שיגדל וילמד תורה ויביא הלכות ופסוקים ויהיה יהודי כשר ותמים. דברי התורה מתוקים, כים עמוקים ומפז יקרים.

"לכבוד החנוכה"[137] – האב מדליק נרות חנוכה, האם נתנה לביבה חמה ומתוקה, המורה הביא כרכר (סביבון) מעופרת יצוקה, והדוד נתן לו מעות חנוכה. את הנרות מניחים על סיפי החלונות בהתאם למנהג.

"בניכר"[138], "חיבוט ערבה", "קינה על האתרוג והלולב"[139] – מתוארים ארבעת המינים שמשתמשים בהם בסוכה.

"אלף בית"[140] המטרה של התלמיד להפוך להיות רב.

"הנער ביער" [141]– הבן שטעה ביער חזר בשבת "שירה", בשבת עולה לתורה ומברך "הגומל" בבית הכנסת, ובערב נערכת סעודת מצווה שמברכים בה את ברכת המזון במזומן.

נספח מס. 4 – חזות עדתית

דור ראשון

ביאליק: ביאליק הוא יוצא דופן ובסצנה שהאם יוצאת אל השוק לקנות צרכי שבת מאוירים שני מוכרים כתימנים, מוכר אחד כאשכנזי והאם והבת הן בעלות חזות ספרדית.[142] לעומת זאת כאשר הנער תועה ביער הוא מאויר כתלמיד ב"חדר" כאשכנזי חרדי ואליהו הנביא הוא בעל חזות אשכנזית.[143] כמו-כן הפרחים בעציץ מאוירים כילדים בהירי פנים ולחלקם עיניים כחולות.[144]

לוין קיפניס: הסב וסבתא בהירי עור ונראים כמו איכרים אשכנזים, ואביגיל הנכדה גם היא בהירת עור בעלת שיער שחור ועיניים כהות.[145] ביצירה " המטריה הגדולה של אבא" הילדים בהירי פנים, לילדה אחת שיער בלונדיני, האחרת ג'ינג'ית, בן אחד עם שיער חום-אדמוני ושני ילדים שחורי שיער.[146]

מרים שטקליס: לדני, גיבור ראשי בשיריה לילדים, חזות אשכנזית, יש לו תלתלי זהב (הוא ג'ינג'י) בעל עיניים כחולות ואף קטן.[147]

פניה ברגשטיין: בקבוצת הילדים בקיבוץ יש בנים ובנות בלונדינים, אך גם בעלי שיער חום. כולם בהירי עור ובעלי חזות אשכנזית.[148]  גם לילדה שיוצאת בערב ללול התרנגולות

יש שיער בלונדיני, ואביה נראה כפקיד אשכנזי.[149]

לאה גולדברג: גדי מאויר כילד בהיר עור בעל שיער חום-אדמדם.[150]

דור שני

חנה הורן: במהדורה הראשונה מאויר הגיבור כילד בלונדיני, אחר הוא מאויר כילד ג'ינג'י-בלונד בעל פנים בהירות, וגם האב נראה בעל חזות אשכנזית.[151]

יהונתן גפן: לנמרוד יש עיניים כחולות, לעידית יש שערות של זהב, אף קטן ועיניים כחולות ולאורית ולענת יש שיער שחור, אף סולד ועיניים גדולות חומות.[152] לסבתא זהבה יש עיניים כחולות ולחיים השובב יש עיניים כחולות מאירות.[153] הילדה הכי יפה בגן מאוירת ע"י יעל ליאור כבעלת שיער בלונדיני, ושירה מאוירת כילדה בלונדינית עם עיניים כחולות. שאר הילדים בהירי פנים.[154]

תרצה אתר: באיור חמישה ילדים בהירי פנים פוגשים באריה, שניים מהם בלונדינים, ילדה אחת חומת שיער ובן ובת הם בעלי שיער שחור.[155]

מרים רות: בכריכה של הספר: "מעשה בחמישה בלונים" מאוירים שני ילדים בהירי פנים בן ג'ינג'י וילדה בעלת שיער בהיר שטני.[156] ויעל מאוירת כבעלת פנים בהירות ושיער חלק.[157] יוצא דופן הוא האיור ביצירה "תירס חם" בו ללירון יש חזות מזרחית והיא בעלת עור כהה. אך לשאר חמשת הילדים יש חזות אשכנזית: לאופיר שיער שטני, יהב ג'ינג'ית, צור אדום שיער ואלית ושחף בלונדיניות. כמו-כן לסבא של שחף יש עיניים כחולות.

דור שלישי

מאיר שלו: אפרים בעל שיער שטני-אדמדם, לאב שיער חום-אדמדם, הכלה בתמונה בלונדינית, ברחוב זוג מבוגר בעל חזות אשכנזית והאישה בלונדינית, בגן: ילד בלונדיני, ילד ג'ינג'י וילד בעל שיער חום כהה. כל הדמויות בהירות פנים.[158] האיור ביצירה: "הכינה נחמה" יוצא דופן ומופיעות בו דמויות מעדות שונות: אורי, חלק מילדי הגן ורינה הם בעלי חזות מעורבת, לבחורה בכפר חזות אשכנזית והיא בעלת שיער בלונדיני-ג'ינג'י, הילדה בגן ג'ינג'ית ולחלק מהילדים חזות אשכנזית, לדוד רפי חזות מזרחית ולאיש הקרח חזות אשכנזית. בעליה למטוס ובאסיפת הבחירות הקהל מעורב מעדות שונות, וליועץ השר ולמראיין בטלוויזיה (איור של דוד ויצטום) חזות אשכנזית.[159]  ביצירה "רוני ונומי והדוב יעקב" להורים חזות אשכנזית ונומי היא ג'ינג'ית.[160]

גרוסמן דוד: לאיתמר ולאביו שיער ג'ינג'י חלק, ולאם שיער חום חלק וכולם בהירי פנים[161]

מיריק שניר: למרים ולשני ילדים שהיא פוגשת שיער שטני חלק ופניהם בהירות ולבן נוסף שיער חום-בהיר חלק. לכל הדמויות חזות אשכנזית.[162]

נירה הראל: לתמי שיער בלונדיני ועיניים כחולות והגננת ג'ינג'ית[163] וביצירה "את זה" הפעוט הוא ג'ינג'י בהיר פנים ושיער חלק ולאב שיער חום ופניו בהירות לשניהם חזות אשכנזית.[164]

מרים רות: ליובל שיער שטני-אדמדם חלק והוא בעל חזות אשכנזית, והילדים בגן: בת בעלת שיער בלונד-שטני, לשלושה ילדים נוספים חזות אשכנזית ובן נוסף עם שיער אדום מקורזל.[165]

שלומית כהן-אסיף: הילדים בהירי פנים. לבת אחת שיער ג'ינג'י-חום, לאחת שיער שטני ולאחת שיער חום מתולתל, לבן אחד שיער שטני-ג'ינג'י ולשני בנים שיער חום בהיר.[166]

נספח מס. 5 – מאכלים

המטבח הישראלי מכיל כמה אספקטים קולינריים בסינרגיה:[167]

שילוב מאכלים ממקומות שונים בעולם, כמו שניצל בפיתה או שניצל וחומוס[168],

מאכלים משופרים שנוצרו במקום אחר בעולם, אך שודרגו במתכון ישראלי ייחודי (כמו הקוטג') ומאכלים מקוריים שפותחו בישראל (כמו הפתיתים)[169].

החל מהדור השני המאכלים הפופולריים ביותר הם:

העדה האשכנזית: מרק עוף, שניצל עוף, פירה, לביבות וקציצות

מטבח ים תיכוני: חומוס, טחינה, פלאפל

השפעה אנגלו-אמריקאית: קוטג', צ'יפס, פיצה, המבורגר

המטבח המזרחי: פיתות, קוסקוס, ג'אחנון, מלאווח, שקשוקה, שווארמה, מג'דרה,  קובה, סביח.

המטבח הבלקני: בורקס

מאכלים מקוריים: פתיתים, שקדי מרק וסלט ירקות ישראלי

חטיפים: ביסלי, במבה וקרמבו.

נספח מס. 6  – מעמד סוציו-אקונומי

דור ראשון

ביאליק – לגיבורים בית כפרי עם גינה גדולה ובה נדנדה מאוזנת, הילד "רוכב" על סוס-נדנדה, לגיבורה יש 2 בובות, עגלה לבובה ולבן יש חישוק. כמו כן יש לבנים: כינור, תוף וחצוצרה.

קיפניס – אליעזר והגזר: המשפחה גרה בבית צמוד קרקע והבת לבושה בלבוש של המעמד הבינוני ומגדלת כלב וחתול. המטריה הגדולה של אבא – הילדים הולכים לגנון וכולם נכנסים למטריה הגדולה של אבא.

ילן – למשפחה שני ילדים: דני ורותי. רותי לבושה בשמלה יפה ונעלי "בובה" בעלת צמות וסרט בשיער ויש לה חתול. לגיבורים צעצועים רבים: בובות, כדור, סוס נדנדה, דוב, דובון, שפן, ארנבת, עגלת בובות, אוטו ואווירון.

פניה – ויהי ערב: לבוש המתאים למעמד הבינוני הגבוה: לבת חצאית פליסה והאב לבוש בבגדים מחויטים כאשר הוא נכנס ללול. בבתי ילדים בקיבוץ מצויים צעצועים רבים, אך לא צעצועי יוקרה: בובות, דובונים, קוביות לבניה, צבעים, עריסות לבובות וחישוקים. כן יש להם כלי נגינה: חלילים, תופי-מרים, משולשים, מנענעים ומצלתיים. הילדים משחקים הרבה בחוץ: נכנסים למכונית של אורח שבא לקיבוץ ומשחקים בתוכה, מטפסים על עצים, רוכבים על חמור, מתרחצים בבריכה, רוקדים במעגל ונוסעים לשדה בעגלה וסוס.

גולדברג – לילדים יש צעצועים: אוטו, רכבת, גולות, בובות, דובון, בולים. מצויים ספרי קריאה בבית וכלי נגינה: כינור, מפוחית וחליל. הילדים משחקים ב"תופסת" ובונים בחול נמל וטירה. לשכנים יש פטיפון ואוטו עומד מול הבית. התיאור מאפיין את המעמד הבינוני.

שמוליקיפוד – לגדי יש קופסת צעצועים והוא מקבל קערת תותים.

דור שני

ע. הלל – תיאור של בית בן 6 קומות[170], שבקומות התחתונות גרות משפחות מהמעמד הנמוך (סנדלר, נגר) ובקומות העליונות משפחות מהמעמד הבינוני כולל משפחת הילד (רופא ומקצועות חופשיים). כולם פרודוקטיביים, מלבד הילד והדוד שמחה ששר ומכניס שמחה לבית. האב לבוש חליפה עונב עניבה ומטפחת בכיס החליפה. לילדים יש משחקים: ביצת פלאים, חישוק, כדור וקוביות צבעוניות[171].

חנה הורן – בשנות ה – 60 , למשפחה יש טלפון בבית והאב עובד במשרד. הילד מדמה שהאב יביא לו מתנה: גלגל-ים, כדור-ים, דלי וכף לים, תלת אופן פשוט וצעצוע סירה. האב מעלה את הרף בצעצועים: טרקטור, מטוס, סירת-משוטים, אוטובוס ,ג'יפ, מכונית ורכבת.

יהונתן גפן – המשפחה מתגוררת בנהלל ושייכת לאצולת נהלל; הדוד והדודה של ענת הם משה ורות דיין, והסבתא מכירה את חנה רובינא. "האוצר" של הגיבור מסתכם ב: גולה, צדפים, נוצה, מסטיק, עיפרון, מסרק, תמונה של טלה, בקבוק חצי ריק ותפוח אדמה. הוא מבקש אופניים, אך לא קונים לו ואומרים: "בשנה הבאה". אך ענת אוכלת עוגות קרם, ישנה לבד בחדר, יש לה בובות וצעצוע של קוף שמכה בתוף.

תרצה אתר – שפע של מאכלים מוצגים: פטל, שזיפים, מרק, אורז, צ'יפס, קבב, ארטיק, מיץ ממותק ותותים. באיור לבושים הילדים כבני המעמד הבינוני בלבוש צבעוני, ספורט-אלגנט וגורבים גרביים נאות.

מרים רות – אימא של רותי לבושה כבת המעמד הבינוני, היא מטופחת ומרכיבה משקפי שמש אופנתיות וכן אבא של רון לבוש בחולצה אלגנטית ועונד שעון אלגנטי. הילדים משחקים בבלון שהוא מוצר מאד זול, אך אהוב מאד על הילדים. יעל היא בת קיבוץ וכן קבוצת הילדים שהולכת לאכול תירס חם. קיים מגוון של צעצועים  (כל ילד הולך עם צעצוע) אך לא מדובר בצעצועים יוקרתיים: תוף שעשוי מקופסה ומקל, תלת-אופן פשוט, דובון, חצוצרת-צעצוע, תוף מסיר +כף ועגלת-עץ ובה עשר בובות בד. הגישה החינוכית: הצעצועים הכרחיים להתפתחות הילד, אך אפשר ליצור "כלי נגינה" מחפצים שימושיים שמצויים בכל בית, והצעצועים אינם חייבים להיות יקרי ערך ונוצצים.

יהודה אטלס – יש טלפון וטלוויזיה בבית. לבוש ההורים אופייני למעמד הבינוני ושניהם עובדים. לילד יש צעצועים רבים המעידים על חברת שפע: אוטו + בטריות, לגו, אופניים. ביום אחד קנו לו: כדור, 2 מכוניות, צ'יפס וגלידה ענקית ואחר הם הלכו לסרט. הילד "מבזבז" כסף, אוכל שוקולד, אבטיח, עוגות דובדבנים וצופה בטלוויזיה בסרטים מצוירים.

יורם טהר-לב – המשפחה משתייכת למעמד הבינוני; האב לבוש חליפה ועונב עניבה, בבית יש טלפון ותקליטים, טלוויזיה, ספריה, אמבטיה ובארון האם בגדים אופנתיים. הילדים משחקים בכדורסל, בבלונים ובועות סבון ולדבורה יש בובת-בד. הילדים אוכלים ממתקים: שוקולד וופלים.

דור שלישי

מאיר שלו –  ב"אבא עושה בושות" אימא של אפרים היא כתבת חדשות והאב סופר. לגיבור חדר משלו שבו יש מכונית צעצוע גדולה, בובת פרווה של חיה גדולה, תלת אופן וכדור גדול. אבא, אפרים ושני חבירים הולכים לסרט. ב"כינה נחמה" עפ"י הלבוש המשפחות משתייכות למעמד הבינוני. רינה דיילת, שקונה במעדניה גבינות משובחות והאנשים טסים לחו"ל. אך באסיפת הבחירות מוצג מגוון של מבוגרים מכל המעמדות, העדות והדת. ב"רוני ונומי והדוב יעקב" בבעלות המשפחה יש גן חיות וכולם, כולל הבנות עובדים בגן. בבעלות המשפחה טנדר גדול והבית מרווח.

דוד גרוסמן – האב מסיע את איתמר במכונית לגן, תמונות תלויות בחדר הילדים, והלבוש של המשפחה אופייני למעמד הבינוני.

אורה אייל – "בוקר בהיר אחד" – הסלון בבית הסבתא מתאים למעמד הבינוני, כלי ההגשה בסגנון אנגלי והלבוש חופשי ועכשווי. ב"לילה חשוך אחד" – לחנה חדר לבד, ובו תמונות, כד עם פרחים, מנורת לילה על השידה וארון בגדים שלה. במיטתה יש ארנבת ודובי (התכתבות עם "עייפה בובה זהבה" של מרים ילן שטקליס).

מיריק שניר – הילדים הולכים לבריכה פרטית ולבושים בהתאם למעמד הבינוני, אך הצעצועים אלמנטריים: כדור מים, דלי לים ומשפך.

נירה הראל – ב"תגידי איך קוראים לך": הדמויות משתייכות למעמד הבינוני עפ"י האיור של חדר הילדים, בגדי ההורים, הגננת והילדים. ב"את זה" משתייכת המשפחה למעמד הבינוני: הדירה מרווחת, טלוויזיה בסלון, מחשב בחדר העבודה, פסנתר, שטיח וכיסא מנהלים, יש כלב בבית, הרבה ספרים, מקרר עמוס באוכל מכל הסוגים ומגוון גדול של צעצועים יוקרתיים: בובות דינוזאור, הליקופטר צעצוע, מכונית, כדור, קרון ורכבת, ארנב מפרווה, בובת אריה, עכבר +קפיץ, בובת פרווה גדולה, דובי, בובת נחש ארוכה, עיגולים צבעוניים לבניית מגדל.

מרים רות – ליובל חדר לבד והוא אוכל לבד ליד השולחן. (במקום אח הוא מושיב על הכיסא את ארנב הצעצוע שלו). קולב הכובעים מאפיין את המעמד הבינוני וכן הצעצועים: ארנבת מפרווה, בת יענה גדולה מבד, אווירון, פרה מבד, עיגולים צבעוניים לבניית מגדל, בובות מבד, קוביות ודובי.

שלומית כהן-אסיף – בגדי הילדים באיורים מאפיינים את המעמד הבינוני.

נספח מס. 7 – מרכז או פריפריה

דור ראשון

ביאליק – המרחב אוניברסלי

קיפניס – "אליעזר והגזר": שותלים בגינה גזר ומגדלים אותו – מרחב כפרי. "המטריה הגדולה של אבא": הילדים הולכים לגנון ובדרך אוספים את חבריהם – מרחב עירוני.

ילן – מרחב אוניברסלי

גולדברג – "המפוזר מכפר אז"ר" – העלילה מתרחשת בתל-אביב. "צריף קטן" +"מה עושות האיילות": במרבית השירים המרחב אוניברסלי, אך בחלק מהם המרחב הוא עירוני: תיאור אוטובוסים, חבורת ילדים מזמרת ומנגנת ברחובות העיר. אך מצויים גם מעט שירים שיש בהם התייחסות למרחב הכפרי: תיאור נוף עמק יזרעאל והגלבוע, ובערב אל מול גלעד. "איה פלוטו": העלילה מתרחשת בקיבוץ מגידו, בשדותיו וברפת.

פניה – תיאור של חברה חקלאית שבה דיר, רפת, שדה, טרקטור, עגלה עם סוס וחמור, לול תרנגולות והילדים נוסעים לשדה. "ויהי ערב": העלילה מתרחשת בלול תרנגולות – מרחב כפרי.

כו"ש – "שמוליקיפוד" המרחב אוניברסלי.

דור שני

ע. הלל – מרחב עירוני: בהליכה לגן הרחוב צוהל, מתואר שוק פירות, רכבת עם קטר, חוף הים ושתי נעליים שרצות מת"א לירושלים. גם הבית בו מתגוררים הדוד שמחה והגיבור הוא בית בן 6 קומות, והדוד שמחה לוקח את הילד לנמל יפו. (אך הדוד שמחה רוצה להכניס את הניחוח של הכפר, והוא מביא לילד: אקווריום עם דגי זהב, עכברונים, אפרוח, אווז, חתול סיאמי, כלבלב וסיח בחצר).

חנה הורן – מרחב עירוני: האב פקיד ובבית בשנות ה-60 יש טלפון.

יהונתן גפן – הגיבורה ענת גרה בנהלל, ומתוארת ביצירה מציאות כפרית: בחורף יש בוץ בשבילים, סוסים באורוות, תרנגולות, ארנבות, פרדס ועגלים ברפת. אך ברקע מופיע גם המרחב העירוני: תחנת הרכבת של ת"א, סבתא יוכבד גרה בת"א, סבא אברם גר בקצה הר הכרמל, חיפה והקריות, הגיבורים מתרחצים בחוף הים ואורית ועידית גרות באפיקה. גם ב"כוכבים הם הילדים של הירח" הגיבור גר בנהלל; טרקטורים נוסעים למחלבה, עיזה ומקל בעמק יזרעאל, הרפת, הבוץ של הכפר ושחקני "הבימה" באים להציג בנהלל. אך ברקע מופיע המרחב העירוני: הסב גר בירושלים, חנות ובנק בעפולה ונוסעים לחוף הים. בנוסף לכך, ברקע המבוגרים נוסעים לחו"ל: הדודה רות (רות דין) חיפשה בחו"ל שמלה לענת, ושטים באנייה ליוון וליפן. לעומת זאת "בכבש הששה-עשר" מתואר מרחב עירוני: חנויות של נעליים וצעצועים בגבעתיים, בית-חרושת "עלית" ברמת גן, אוטובוסים, ראש-העיר, אילת וחוף הים.

תרצה אתר – מרחב אוניברסלי: האריה גר ביער, והילדים הקטנים הולכים לטיל ביער, במרחב שיש בו טורפים והוא עלול להיות מסוכן.

מרים רות – ב"מעשה בחמישה בלונים" המרחב אוניברסלי. ב"מגפיים" כיוון שהמשפחה צועדת בבוץ ועולה על המדרכה, ניתן לשער שהמרחב הוא כפרי. ב"בית של יעל" הטרקטוריסטים מובילים ארגזים על הטרקטור לבית האריזה: מתאים למרחב כפרי, וב"תירס חם" צועדים הילדים בשבילי הקיבוץ לבית של אופיר לאכול תירס חם, ואחר הולכים לסבא של שחף שמבין להם תירס בדשא.

יהודה אטלס – מרחב עירוני: איור קבוע של חלונות מלווה את כל הספר, ונותן הרגשה של שיכון או שכונה. בבית יש לפחות 4 קומות, הגיבור הולך לבד לקנות בחנויות ובקיוסקים, הילד עולה לביתו במדרגות ומריח מה כל שכנה מבשלת והוא הולך לשכונת הווילות שם גר ראש-העיר.

יורם טהר-לב – מרחב עירוני: המשפחה גרה ברחוב הנביאים.

דור שלישי

אורה איל – ב "בוקר בהיר אחד" המרחב כפרי: הגיבור מטיל בשדה בין הרים עד שהוא מגיע אל סבתא. ב "לילה חשוך אחד" המרחב אוניברסלי, כל העלילה מתרחשת בחדר של חנה.

מאיר שלו – ב"אבא עושה בושות" המרחב עירוני, האב נוסע באופניים בסביבה עירונית, והגיבורים הולכים לבית הקולנוע לצפות בסרט. "בכינה נחמה" עפ"י האיור העלילה מתחילה במרחב כפרי בתיאור של שדות, טרקטור, מגדל-מים ורפת. משם עוברים למרחב עירוני בו עורכים קניות במעדניה, ומשם טסים לחו"ל להרבה ארצות: פריס, לונדון, ניו-יורק, בריסל, ניירובי, טורונטו רומא ומרסי וחוזרים לארץ למרחב עירוני; לאולפן הטלוויזיה הישראלית ומשם לחוף הים.  ב"רוני ונומי והדב יעקב" המרחב עירוני; גן החיות נמצא בלב שכונה של רבי קומות, והאב והדוב יושבים בפאב.

דוד גרוסמן – איתמר גר בשכונה עירונית ליד המכולת של עבודי, ובעלי חיים הוא פוגש בגן-החיות.

מיריק שניר – מרים עוברת ממרחב עירוני, מבתים רבי קומות, למרחב כפרי לשדה עם כבשים, חוזרת למרחב עירוני, ושוב עוברת לשדה שיבולים ומגיעה לים.

נירה הראל – הגננת גרה במרחב עירוני. וב"את זה" נמצאת הדירה של הגיבורים במרחב עירוני.

מרים רות – מרחב אוניברסלי

שלומית כהן-אסיף – ברוב השירים אין קשר למרחב גיאוגרפי ספציפי והמרחב הוא אוניברסלי. אך בחלק מהשירים  המרחב עירוני; הילדים מטילים בשכונה, עומדים בתחנת האוטובוס, עוברים במעבר החציה וקונים בוטנים ממוכר הבוטנים.

הערות

[1] בשנות ה – 50 התרחשה העלייה ההמונית מאסיה ומצפון אפריקה. בשנות ה – 80 וה -90 הגיעה העלייה מאתיופיה ובשנות ה-90 הגיעה העלייה ההמונית מארצות חבר העמים.

[2] הלשכה המרכזית לישראל – אוכלוסייה ודמוגרפיה

[3] רות מרים (1969). ספרות לגיל הרך ת"א: אוצר המורה עמ' 12 – 13, 33

[4] בחלק ניכר מהיצירות לגיל הרך מדובר בגיבורים ודמויות של בעלי חיים או צמחים.

[5] יפה נורית עורכת (2008). ששים שנה בראי הסטטיסטיקה – אוכלוסייה ודמוגרפיה 5/2008

[6] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אוכלוסייה ודמוגרפיה

[7] אחת מהנורמות היותר מובהקות בתקופת "דור התחייה" בתרגומים לעברית של ספרות קנונית לילדים שהמתרגמים שינו את שמות הגיבורים ו"ייהדו" אותם, כדי שהנמען יזדהה עם היצירה וירגיש שייך לתרבותה. ראה: פוגל שמעונה(2004). מגמות לאומיות בעיבודים לעברית לילדים של מעשיות האחים גרים בדור "התחייה".

[8] ביאליק חיים נחמן[1923](1933). "מקהלת נוגנים" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[9] גולדברג לאה(1949). מה עושות האיילות ת"א: ספרית פועלים

ו – גולדברג לאה (1959). צריף קטן מרחביה: ספרית פועלים

[10] קיפניס לוין (1947). גן-גני המטריה הגדולה של אבא ת"א: טברסקי

[11] ילן שטקליס מרים (1939). אצו רצו גמדים ת"א: דביר

ו – ילן שטקליס מרים (1949). ספר דני ת"א: דביר

[12] ברגשטיין פניה (1961). עיניים שמחות ת"א: הקיבוץ המאוחד.

כל השירים בהערות 6-9 יצאו לאור בעיתוני הילדים בתקופת הישוב.

[13] כוש(כרמי ושושנה היימן) (1955). שמוליקפוד ת"א: ספרית פועלים

[14] ביאליק חיים נחמן (1933) [1916]. "שתי בנות" שירים ופזמונות לילדים ת"א דביר.

[15] ראה: שמיר זיוה (1986). שירים ופזמונות גם לילדים "צילי וגילי בסוד השניות" ת"א: פפירוס עמ' 53-61

[16] קיפניס לוין (1989) [1930]. אליעזר והגזר ת"א: ש. זימזון

[17] ראה: פוגל שמעונה (2017). אליעזר והגזר באתר באינטרנט: ספרות ילדים לגיל הרך.

[18] גולדברג לאה (2003)[1938]. המפוזר מכפר אז"ר ת"א: עם עובד.

[19] ילן שטקליס מרים (1957). שיר הגדי "יש אחות לגור" ת"א: דביר

[20] גולדברג לאה (1957). איה פלוטו מרחביה: הקיבוץ הארצי

[21] ביאליק חיים נחמן (1933). שירים ופזמונות לילדים  ת"א: דביר

[22] ברגשטיין פניה (1945). בוא אלי פרפר נחמד ת"א הקיבוץ המאוחד.

(1949). ויהי ערב ת"א: הקיבוץ המאוחד

(1961). עיניים שמחות ת"א: הקיבוץ המאוחד.

[23] גולדברג לאה (1959). צריף קטן מרחביה: ספרית פועלים

[24] ע. הלל(1961). בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

[25] גפן יהונתן(1969). שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

[26] גפן יהונתן (1974). הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[27] גפן יהונתן (1978). הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[28] אטלס יהודה(1977). והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר

[29] רות מרים (1974). מעשה בחמישה בלונים ת"א: ספרית פועלים

[30] רות מרים(1978). תירס חם ת"א: ספרית פועלים.(השמות אופייניים לשמות ילדים בקיבוץ)

[31] גפן יהונתן(1969). שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

[32] גפן יהונתן (1974). הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[33] גפן יהונתן (1978). הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[34] ע. הלל(1961). בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

[35] ע. הלל (1964). דודי שמחה ת"א: הקיבוץ המאוחד

[36] רות מרים(1974). מעשה בחמישה בלונים ת"א: ספרית פועלים.

[37] רות מרים (1975). מגפיים ת"א: הקיבוץ המאוחד

[38] גפן יהונתן (1978). " שיר לשירה" הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[39] טהרלב יורם (1979). הדודה שלי מרחוב הנביאים  ת"א: עם עובד

[40] הורן חנה (1966). הלו, הלו אבא ת"א: יסוד

[41] אתר תרצה (2003)[1971]. האריה שאהב תות ת"א: הקיבוץ המאוחד

[42] גפן יהונתן (1978). הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[43] איל אורה (1985). בוקר בהיר אחד ת"א: ספרית פועלים

[44] גרוסמן דוד (1988). איתמר פוגש ארנב ת"א: עם עובד

[45] שלו מאיר (1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

[46] הראל נירה (1994). תגידי איך קוראים לך ת"א: הקיבוץ המאוחד

[47] כהן-אסיף שלומית (2000). נשיקה בכיס ת"א: לולו

[48] שלו מאיר (1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

[49] איל אורה (1988). לילה חשוך אחד ת"א: ספרית פועלים

[50] שלו מאיר (1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

[51] שלו מאיר (1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

[52] שניר מיריק (1992). מרים והים ת"א: הקיבוץ המאוחד

[53] הראל נירה (1997). את זה ת"א: הקיבוץ המאוחד

[54] רות מרים (2000). יובל המבולבל ת"א: ספריית פועלים

[55] "אליעזר והגזר", "שירים ופזמונות לילדים" – "שתי בנות", "נדנדה", "מקהלת נוגנים", "פרש", " אצו רצו גמדים" "בוא אלי פרפר נחמד", "עיניים שמחות", " מה עושות האילות" ו "צריף קטן".

[56] ביאליק חיים נחמן (1933)[1916]. "לכבוד החנוכה" שירים ופזמונות לילדים  ת"א: דביר

[57] ביאליק חיים נחמן (1933)[1923]. "פרש" שירים ופזמונות לילדים  ת"א: דביר

[58] גולדברג לאה (1957). איה פלוטו מרחביה: הקיבוץ הארצי

[59] ברגשטיין פניה(1949). ויהי ערב ת"א: הקיבוץ המאוחד

[60] האיורים של חיים הויזמן נעשו ללא ידיעתה ורשותה של פניה. ראה: עינת אמיתי: "ויהי ערב" הלא-נודע של אילזה קנטור ופניה ברגשטיין. אינטרנט.

[61] "הלו, הלו אבא", "שירים שענת אוהבת במיוחד" "הכוכבים הם הילדים של הירח" "מעשה בחמישה בלונים" "והילד הזה הוא אני" "תירס חם" "הדודה שלי מרחוב הנביאים" "יעל מטילת – "האריה שאהב רק תות"

[62] ע. הלל (1961). בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

[63] גפן יהונתן (1969). שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

[64] גפן יהונתן (1974). הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[65] אתר תרצה (2003)[1971]. האריה שאהב תות ת"א: הקיבוץ המאוחד

[66] אטלס יהודה (1977). והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר

[67] גפן יהונתן (1978). הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[68] טהרלב יורם (1979). הדודה שלי מרחוב הנביאים  ת"א: עם עובד

[69] שלו מאיר (1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

[70] שלו מאיר (1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

[71] הראל נירה (1997). את זה ת"א: הקיבוץ המאוחד

[72] הלמ"ס – הסקר החברתי 2012 פרסום 13

[73] אלמוג עוז ופז דוד (2008). זרמים אידיאולוגיים וסגנונות חיים באוכלוסייה הדתית-לאומית. אינטרנט

[74] במשך השנים חלו תמורות בעניין זה.

[75] ביאליק חיים נחמן (1933) [1903]. "שבת המלכה" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[76] ביאליק חיים נחמן (1933)[1922]. "קשת" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[77] ביאליק חיים נחמן (1933)[1922]. "הנער ביער" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[78] ביאליק חיים נחמן (1933)[1923]. "שירת הציפורים ביער" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[79] ביאליק חיים נחמן (1933)[1923]. "רועת הכוכבים" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[80] ביאליק חיים נחמן (1933)[1923]. "אליהו הנביא" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[81] ילן שטקליס מרים (1939). "רוח רוח" אצו רצו גמדים ת"א: דביר

[82] גפן יהונתן (1969). " נמרוד אוהב להגיד", ענת אומרת לאלוהים בערב" שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

[83] גפן יהונתן (1974). "הייתי הילד הכי קטן בכיתה", "ראיתי את אליהו הנביא" הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[84] ביאליק חיים נחמן (1933)."לכבוד שבת", "הנער ביער", "אליהו הנביא" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[85] גפן יהונתן (1974). "הו הלוואי שהייתי גר בירושלים" הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[86] ביאליק חיים נחמן (1933)."לכבוד חנוכה", "הנער ביער", "מעבר לים" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[87] אינטרנט. ויקיפדיה ערך יהדות ישראל – חלוקה עדתית

[88] אנציקלופדיה YNET (2009). "פחונים וחלומות" ילדים במעברה בראשית שנות החמישים צילום זולטן קלוגר. אינטרנט

[89] אורטל שביט-מיטרני. גן בצור משה. אינטרנט

[90] "אליעזר והגזר", "שירים ופזמונות לילדים" – "שתי בנות", "נדנדה", "מקהלת נוגנים", "פרש", " אצו רצו גמדים" "בוא אלי פרפר נחמד", "עיניים שמחות", " מה עושות האילות" ו "צריף קטן".

[91] ברגשטיין פניה (1961). "אוטו בחצר" עיניים שמחות ת"א: הקיבוץ המאוחד עמ' 47

[92] שטרקמן רותם ומורן הרפז (2011). הארץ "האם ישראל נהפכה למעצמה קולינרית". אינטרנט.

[93]א. ע. הלל (1961). "סלט" + "יואש" בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

ב. אתר תרצה (2003)[1971]. האריה שאהב תות ת"א: הקיבוץ המאוחד

ג. אטלס יהודה (1977). "תמיד כשנותנים לי סלט" והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר

[94] אורה אייל, מיריק שניר, נירה הראל, מרים רות, שלומית כהן-אסיף

[95] שלמרבה האירוניה משמשים כתכשיר נגד כינים…

[96] כהן אורי (2005). "האוניברסיטה העברית והריבוד המעמדי-עדתי בעשור הראשון" חברה וכלכלה בישראל מבט היסטורי ועכשווי עמ' 233 אינטרנט.

[97] שאול אמסטרדמסקי ותומר אביטל כלכליסט 19.5.13 אינטרנט

[98] שפירא אניטה (תשנ"ג). "תנועת העבודה והאוניברסיטה העברית" בתוך תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים בעריכת שץ כץ ומ. הד עמ' 689

[99] אינטרנט. מעמד בינוני מזרחי – הפוליטי בחיי היומיום (2017)

[100] ערים בישראל. ויקיפדיה

[101] קיבוץ. ויקיפדיה

[102] סיקרון משה מגמות ותמורות באוכלוסיית ישראל. אינטרנט

[103] צחור זאב (2000). יחסי מרכז – פריפריה. אינטרנט

[104] אטלס יהודה(2015). "סוף דבר – כשנשכח הכול, את תחושת הילדות עוד נזכור" והילד הזה הוא אני ירושלים: כתר עמ' 110.

[105] גפן יהונתן (1974). "ראיתי את אליהו הנביא" הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[106] איל אורה (1985). בוקר בהיר אחד ת"א: ספרית פועלים

[107] איל אורה (1988). לילה חשוך אחד ת"א: ספרית פועלים

[108] שלו מאיר (1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

[109] גרוסמן דוד (1988). איתמר פוגש ארנב ת"א: עם עובד

[110] שלו מאיר (1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

[111] שניר מיריק (1992). מרים והים ת"א: הקיבוץ המאוחד

[112] הראל נירה (1994). תגידי איך קוראים לך ת"א: הקיבוץ המאוחד

[113] הראל נירה (1997). את זה ת"א: הקיבוץ המאוחד

[114] רות מרים (2000). יובל המבולבל ת"א: ספריית פועלים

[115] כהן-אסיף שלומית (2000). נשיקה בכיס ת"א: לולו

[116] שלו מאיר (2003). רוני ונומי והדב יעקב ת"א: עם עובד

[117] ביאליק חיים נחמן (1933) [1923]. שירים ופזמונות לילדים "נדנדה" ו"מקהלת נוגנים" ת"א: דביר

[118] שטקליס מרים (1938). "הברז בוכה" דבר לילדים כרך ד חוברת 25 עמ' 12. מאייר: נחום גוטמן. הכותרת שונתה בהמשך ל: "הסבון בכה מאד".

[119] שטקליס מרים (1943). "דני גיבור" דני ת"א: דביר ציורים: בינה גבירץ

[120] קיפניס לוין (1947). גן-גני המטריה הגדולה של אבא ת"א: טברסקי

[121] ברגשטיין פניה (1961)[1945]. בוא אלי פרפר נחמד "ילדים בגבת", "אוטו בחצר" "תזמורת בגן" "בבריכה" "בונים" "מעגל" עגלה "עיניים שמחות ת"א: הקיבוץ המאוחד.

[122] גולדברג לאה (1959). "הילד הרע", "לבנה בשמיים" "מקהלה של אביב" "שפת ילדים" צריף קטן מרחביה: ספרית פועלים

[123] ע. הלל (1961). "בוקר טוב" בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד

[124] גפן יהונתן (1969). "איך מציירים איש" שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר.

(1974). "שלום כיתה א'" הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

(1978). "אני אוהב" הכבש הששה-עשר ת"א: נושי

[125] אתר תרצה (2003)[1971]. האריה שאהב תות ת"א: הקיבוץ המאוחד

[126] רות מרים(1974). מעשה בחמישה בלונים ת"א: ספרית פועלים.

[127] רות מרים (1975). מגפיים ת"א: הקיבוץ המאוחד.

(1977). הבית של יעל ת"א: ספרית פועלים

(1978) תירס חם ת"א: ספרית פועלים

[128] איל אורה (1985). בוקר בהיר אחד ת"א: ספרית פועלים

[129] שלו מאיר (1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

(1990). הכינה נחמה ת"א: עם עובד

(2003). רוני ונומי והדב יעקב ת"א: עם עובד

[130] שניר מיריק (1992). מרים והים ת"א: הקיבוץ המאוחד

[131] הראל נירה (1994). תגידי איך קוראים לך ת"א: הקיבוץ המאוחד

[132] רות מרים (2000). יובל המבולבל ת"א: ספריית פועלים

[133] כהן-אסיף שלומית (2000). "עד השמים" "נשיקת הפתעה" נשיקה בכיס ת"א: לולו

[134] ביאליק חיים נחמן (1933) [1899]. "לכבוד שבת" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[135] ביאליק חיים נחמן (1933)[1903]. "שבת המלכה" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[136] ביאליק חיים נחמן (1933) [1904]. "שיר ערש" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[137] ביאליק חיים נחמן (1933) [1916]. "לכבוד החנוכה" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[138] ביאליק חיים נחמן (1933) [1916]. "בניכר" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[139] ביאליק חיים נחמן (1933) [1917]. "חיבוט ערבה", "קינה על האתרוג והלולב" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[140] ביאליק חיים נחמן (1933) [1917]. "אלף בית" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[141] ביאליק חיים נחמן (1933)[1922]. "הנער ביער" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[142] ביאליק חיים נחמן (1933) [1899]. "לכבוד שבת" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[143] ביאליק חיים נחמן (1933)[1922]. "הנער ביער" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[144] ביאליק חיים נחמן (1933)[1923]. "עציץ פרחים" שירים ופזמונות לילדים ת"א: דביר

[145] קיפניס לוין (1989) [1930]. אליעזר והגזר ת"א: ש. זימזון

[146] קיפניס לוין (1947). גן-גני המטריה הגדולה של אבא ת"א: טברסקי

[147] שטקליס מרים (1943). "בן שנתיים דני" ספר דני ת"א דביר

[148] ברגשטיין פניה (1945). בוא אלי פרפר נחמד ת"א הקיבוץ המאוחד.

[149] ברגשטיין פניה (1949). ויהי ערב ת"א הקיבוץ המאוחד.

[150] גולדברג לאה (1957). איה פלוטו מרחביה: הקיבוץ הארצי

[151] הורן חנה (1966). הלו, הלו אבא ת"א: יסוד איירה: ברכה פלדמן

[152] גפן יהונתן (1969). שירים שענת אוהבת במיוחד ת"א: דביר

[153] גפן יהונתן (1974). הכוכבים הם הילדים של הירח ת"א: דביר

[154] גפן יהונתן (1992). "הילדה הכי יפה בגן", "שיר לשירה" הכבש הששה-עשר ת"א: דביר איירה: יעל ליאור

[155] אתר תרצה (2003)[1971]. האריה שאהב רק תות  ת"א: הקיבוץ המאוחד איורים: דני קרמן

[156] רות מרים(1974). מעשה בחמישה בלונים ת"א: ספרית פועלים.

[157] רות מרים (1977). הבית של יעל ת"א: ספרית פועלים

[158] שלו מאיר (1988). אבא עושה בושות ירושלים: כתר

[159] שלו מאיר(1990). הכינה נחמה ת"א: עם-עובד. אייר: יוסי אבולעפייה

[160] שלו מאיר(2003). רוני ונומי והדוב יעקב" ת"א: עם-עובד. אייר: יוסי אבולעפייה

[161] גרוסמן דוד (1988). איתמר פוגש ארנב ת"א: עם-עובד איירה: אורה אייל

[162] שניר מיריק(1992). מרים והים ת"א: הקיבוץ המאוחד איירה: גיל-לי אלון קוריאל

[163] הראל נירה(1994). תגידי איך קוראים לך ת"א: הקיבוץ המאוחד איירה: אלישבע געש

[164] הראל נירה(1997). את זה ת"א: הקיבוץ המאוחד אייר: יוסי אבולעפייה.

[165] רות מרים(2000). יובל המבולבל ת"א: ספרית פועלים איירה: יונה קציר גולן

[166] כהן-אסיף שלומית(2000). נשיקה בכיס ת"א: לולו איירה: הילה חבקין

[167] ויקיפדיה. המטבח הישראלי

[168] שניצל הוא מאכל אשכנזי, ופיתה וחומוס – מזרחי.

[169] הפתיתים פותחו בתקופת הצנע כתחליף לאורז ולקוסקוס.

[170] ע. הלל (1964). דודי שמחה ת"א: הקיבוץ המאוחד

[171] ע. הלל (1961). בוקר טוב ת"א: הקיבוץ המאוחד